במתמטיקה ובעיבוד אותות , התמרת הילברט היא אופרטור ליניארי , שלוקח פונקציה
u
(
t
)
{\displaystyle u(t)}
, ומייצר פונקציה
H
(
u
)
(
t
)
{\displaystyle H{(u)(t)}}
, עם אותו התחום.
בשונה מהתמרות אחרות כדוגמת התמרת Z , התמרת פורייה , אשר מעבירות פונקציות בין מרחבים, התמרת הילברט לוקחת פונקציה במרחב הזמן, ומשאירה אותה במרחב הזמן, כאשר במרחב התדר הפונקציה החדשה מוסטת בפאזה של
90
∘ ∘ -->
{\displaystyle 90^{\circ }}
.
התמרת הילברט קרויה על שם דויד הילברט , שהיה הראשון אשר הציג את האופרטור לפתרון המקרה המיוחד של בעיית רימן-הילברט עבור פונקציה הולומורפית .
מבוא
באדום-התמרת הילברט של גל מרובע (בכחול)
התמרת הילברט של פונקציה
u
(
t
)
{\displaystyle u(t)}
היא קונבולוציה של הפונקציה
u
(
t
)
{\displaystyle u(t)}
עם הפונקציה
h
(
t
)
=
1
/
(
π π -->
t
)
{\displaystyle h(t)=1/(\pi t)}
.
ההתמרה מחושבת בצורה הבאה:
u
^ ^ -->
(
t
)
=
H
(
u
)
(
t
)
=
∫ ∫ -->
− − -->
∞ ∞ -->
∞ ∞ -->
-->
u
(
τ τ -->
)
h
(
t
− − -->
τ τ -->
)
d
τ τ -->
=
1
π π -->
∫ ∫ -->
− − -->
∞ ∞ -->
∞ ∞ -->
-->
u
(
τ τ -->
)
t
− − -->
τ τ -->
d
τ τ -->
{\displaystyle {\widehat {u}}(t)=H(u)(t)=\operatorname {\int } _{-\infty }^{\infty }u(\tau )h(t-\tau )\,d\tau ={\frac {1}{\pi }}\ \operatorname {\int } _{-\infty }^{\infty }{\frac {u(\tau )}{t-\tau }}\,d\tau }
כאשר מבצעים התמרת הילברט פעמיים ברצף לפונקציה
u
{\displaystyle u}
, התוצאה היא
u
{\displaystyle u}
שלילית:
H
(
H
(
u
)
)
(
t
)
=
− − -->
u
(
t
)
{\displaystyle H(H(u))(t)=-u(t)}
מכאן התמרת הילברט ההפוכה היא:
H
− − -->
1
=
− − -->
H
{\displaystyle H^{-1}=-H}
במישור התדר, התמרת הילברט היא:
H
(
f
)
=
− − -->
j
⋅ ⋅ -->
s
i
g
n
(
f
)
{\displaystyle H(f)=-j\cdot sign(f)}
, כאשר
s
i
g
n
(
f
)
{\displaystyle sign(f)}
היא פוקנציית הסימן .
מכאן ניתן לראות ש-
|
H
(
f
)
|
=
1
{\displaystyle |H(f)|=1}
, כלומר התמרת הילברט משנה רק את הפאזה של האות, היא מסובבת את הפאזה של רכיבי התדר החיוביים ב-
− − -->
90
∘ ∘ -->
{\displaystyle -90^{\circ }}
ואת הפאזה של רכיבי התדר השליליים ב-
90
∘ ∘ -->
{\displaystyle 90^{\circ }}
.
לכן האות במישור התדר לאחר התמרת הילברט הוא:
U
^ ^ -->
(
f
)
=
H
(
f
)
U
(
f
)
=
− − -->
j
⋅ ⋅ -->
s
i
g
n
(
f
)
⋅ ⋅ -->
U
(
f
)
{\displaystyle {\widehat {U}}(f)=H(f)U(f)=-j\cdot sign(f)\cdot U(f)}
, כאשר
U
(
f
)
{\displaystyle U(f)}
ו-
U
^ ^ -->
(
f
)
{\displaystyle {\widehat {U}}(f)}
הן ההתמרות פורייה של
u
(
t
)
{\displaystyle u(t)}
ו-
u
^ ^ -->
(
t
)
{\displaystyle {\widehat {u}}(t)}
בהתאמה.
סימון
בעיבוד אותות, התמרת הילברט של
u
(
t
)
{\displaystyle u(t)}
מסומנת ע"י:
u
^ ^ -->
(
t
)
{\displaystyle {\widehat {u}}(t)}
. במתמטיקה, הסימון הנפוץ הוא
u
~ ~ -->
(
t
)
{\displaystyle {\tilde {u}}(t)}
.
טבלת התמרות הילברט
האות
u
(
t
)
{\displaystyle u(t)\,}
התמרת הילברט
H
(
u
)
(
t
)
{\displaystyle H(u)(t)}
sin
-->
(
t
)
{\displaystyle \sin(t)}
− − -->
cos
-->
(
t
)
{\displaystyle -\cos(t)}
cos
-->
(
t
)
{\displaystyle \cos(t)}
sin
-->
(
t
)
{\displaystyle \sin(t)\,}
exp
-->
(
i
t
)
{\displaystyle \exp \left(it\right)}
− − -->
i
exp
-->
(
i
t
)
{\displaystyle -i\exp \left(it\right)}
exp
-->
(
− − -->
i
t
)
{\displaystyle \exp \left(-it\right)}
i
exp
-->
(
− − -->
i
t
)
{\displaystyle i\exp \left(-it\right)}
1
t
2
+
1
{\displaystyle 1 \over t^{2}+1}
t
t
2
+
1
{\displaystyle t \over t^{2}+1}
e
− − -->
t
2
{\displaystyle e^{-t^{2}}}
2
π π -->
− − -->
1
/
2
F
(
t
)
{\displaystyle 2\pi ^{-1/2}F(t)}
פונקציית Sinc
sin
-->
(
t
)
t
{\displaystyle \sin(t) \over t}
1
− − -->
cos
-->
(
t
)
t
{\displaystyle 1-\cos(t) \over t}
פונקציית המלבן
⊓ ⊓ -->
(
t
)
{\displaystyle \sqcap (t)}
1
π π -->
log
-->
|
t
+
1
2
t
− − -->
1
2
|
{\displaystyle {1 \over \pi }\log \left|{t+{1 \over 2} \over t-{1 \over 2}}\right|}
פונקציית דלתא של דיראק
δ δ -->
(
t
)
{\displaystyle \delta (t)\,}
1
π π -->
t
{\displaystyle {1 \over \pi t}}
ראו גם
קישורים חיצוניים