השרפה ביערות הכרמל שהשתוללה בין ה-19 בספטמבר ל-22 בספטמבר1989, הייתה משרפות היער הגדולות ביותר בישראל, והגדולה ביותר בכרמל עד להתרחשות השרפה בשנת 2010. השרפה השתרעה על פני שטח שנע בין 5,300[1] ל-6,000 דונם, מתוכם 3,200 דונם של חורש טבעי.[2] עיקר השטח שנשרף היה בשמורת נחל גלים ונחל כלח והחי בר, ונגרם בה נזק רב לצומח ולחי. שיקום יערותהכרמל לאחר השרפה כלל התערבות מינימלית בפעולת התחדשותו של הטבע, למעט פעולות מקומיות שעיקרן כריתה וטיפול שנועד להבטיח צמיחה לגובה. בעקבות השרפה נקבעו לראשונה בישראל ממשקים לטיפול ומניעת שרפות ואומצו עקרונות לשיקום יערות בישראל.[3]
השרפה ונזקיה
תנאי מזג האוויר ששררו באזור בתחילתה של השרפה היו חום של 31 מעלות צלזיוס, יובש של 28% לחות ורוחות מזרחיות של 35-30 קמ"ש. מזג אוויר זה וטופוגרפיית המקום ההררית, הגבירו את קצב התפשטות ועוצמות האש, והקשו על פעולות הכיבוי במקום.[4]
בשרפה נפגעו באופן קל 6 כבאים ועוד מספר מתנדבים אך עיקר הנזק נגרם למערכת האקולוגית.[3] כ-3,000 דונם מהשטח השרוף היו שייכים לחי בר שבפארק הכרמל. השרפה שינתה את תמהיל הצמחים שגדלו באזור טרם השרפה ואת מיני המכרסמים שגדלים בו, והכחידה חלק ניכר מבעלי החיים ששכנו בחי בר.[8][9] עדר איילי הכרמל שמנה חמישה פרטים נספה כולו בלהבות, עדר עזי הבר איבד 18 פרטים ובכך עוכבה השבתו לטבע, וכך גם עופות ששהו בכלובים מצאו בה את מותם. בנוסף נפגעו גם כל הזוחלים האיטיים כמו צבים שלא הספיקו להימלט. החום הרב אפה חלק מהחרסית באדמה והפך אותה לחרס, אשר מונע את חלחול המים באדמה ומשנה את משק המים והמינרלים.[10]
תגובות
בתגובה לשרפה, יצאה קרן קיימת לישראל במסע הסברה ובמבצע התרמה לשיקום היערות שכותרתו "עץ תחת עץ", לנטיעת עצים חדשים במקום אלה שכילתה האש[11].
תחת הסיסמה "לא יהיה שחור תחת העיניים" התבקש הציבור לתרום "למען בעור השחור, והפרחת האזור ולהתחדשות ירקרקה".[12] בערב "טלתרום" לקרן למען שיקום יערות הכרמל, ושודר בטלוויזיה הישראלית (ב-19 באוקטובר 1989). במבצעי ההסברה וההתרמה, ובראשם משדר ההתרמה שנערך בטלוויזיה, גויסו מעל לשבעה מיליון שקלים,[13] שהוקצו לשיקום היערות, לרבות תמיכה בהתחדשותם הטבעית.[11]
בשיר "כרמל" שכתב דודו ברק[14] במיוחד ל"טלתרום", ואשר שודר בו, הוא מתייחס לשרף כבד שנשאו העצים בעבר, שהוחלף בשרפה הגדולה ביערות הכרמל:
"...היה היה אילן מצל - בן יער
נושא שרף כבד, אומר בינה...
זה הכרמל שלי
יער ייחשב
...עכשיו ההר שלי מדבר,
נשרף הלב...
אך עוד יפרח ההר,
עוד ילבלב."
— כרמל, אתר שירונט
דימוי הכרמל כיערירוק ומלבלב שהפך למדבר בשרפה העכשווית, הוא ההפך הגמור לדימוי המדבר שהופך ליער,[15] בהשראת הפסוק: "...והיה מדבר לכרמל, והכרמל ליער יחשב" (ישעיהו ל"ב, ט"ו).
תחקיר השרפה
לאחר השרפה הקים שר הפניםאריה דרעי ועדת חקירה שתבדוק את הנסיבות לפריצת הדליקה ואת התנהלות כוחות הכיבוי, לראש הוועדה מונה יצחק זייד שהיה ראש הג"א והגמ"ר. ועדת זייד מצאה כי בסמוך למקום השרפה הוקמו חפ"קים של משטרת ישראל, של עורף צפון, של שירותי הכבאות ושל גופים נוספים, כגון הקרן הקיימת לישראל, אך החפ"קים לא היו מצוידים במפות של אזור השרפה, וכל אחד מהם פעל ברשת קשר עצמאית ובמהלך האירוע לא נקבעו גיזרות פעולה לכוחות השונים. ועדת זייד קבעה שעל משטרת ישראל, כאחראית לאירועים מסוג זה, להקים מפקדת שליטה שתכלול את כל הגופים המטפלים באירוע ושתצויד באמצעים מתאימים לפיקוד ולשליטה.[16]
שיקום פארק הכרמל
בעקבות השרפה הוקמה "הוועדה המקצועית לשיקום ופיתוח הכרמל" מטעמה של קרן הכרמל. מתאם המחקר המדעי היה הפרופ' אוריאל ספריאל. הוועדה אספה למעלה מ-36 חוות דעת מקצועיות והתכנסה לדון בהן בדצמבר1989. פעילות הקרן נמשכה גם בשנים לבוא והיא המשיכה בהוצאת דוחות שליוו את הליך שיקומו של הפארק. נכון לשנת 2010 הקרן אינה פעילה עוד.[17]
המלצות ועדת השיקום
הוועדה דרשה את הכנתה של תוכנית מתאר כוללת לכרמל שתתייחס לסוגי השטח השונים במקום ותעזור במניעת שרפות עתידיות. המלצות כלליות נוספות היו ביצוע הערכה שוטפת של פעולות השיקום וקיום פעילות הסברה על האמצעים הדרושים לשיקום השמורה.
בתחום פעולות שיקום הצומח הוחלט על טיפוח התחדשותו הטבעית של היער במקום ביצוע נטיעות נרחבות, בין היתר בשל אופי הצמחייה המקומית שכללה בעיקרה את אורן ירושלים שזרעיו נפוצים באופן טוב יותר בעת שרפות, ובשל התחדשותו המהירה של היער כבר כחודש לאחר השרפה. בנוסף המליצה הוועדה על הימנעות מהכנסת מיני צומח זרים לכרמל, ביצוע ניסיונות השבה של צומח נדיר וייחודי לכרמל, מניעת רעייה בשטח בשנים הראשונות, דילול אוכלוסיות צפופות מידי של אורנים ושל שיחים מתחרים עמו וסימון שבילים שימנע מנופשים לפגוע בשטח המתחדש.
כמו כן הוחלט על כריתה והוצאה מבוקרת של עצים שרופים בהתאם לסוג השטח וסכנת היווצרות הסחף בו.
כהמלצות לעתיד הציעה הוועדה לפתח אזורים חלופיים לנופש בעיקר בדרומו של פארק הכרמל שנפגע פחות בשרפה.
הוועדה המליצה לבחון מחדש את התאמתן של פעילויות החי בר בשמורה למקום.
בתחום מניעת השרפות הומלץ על פיתוח דרכים שיקלו נגישותם של כוחות כיבוי אש ויסייעו במניעת התפשטות שרפות בתוך היער. באופן דומה הוחלט על יצירת אזורי חיץ של בין 50 ל-100 מטרים בקרבת יישובים ומתקנים, בהם יהא צומח בעל תכונת דליקות נמוכה. בנוסף המליצה הוועדה על הקמת מרכז כיבוי שיכלול כבאיות קלות בכרמל, התקנת קווי מים וברזי כיבוי לאורכו, כוננות תצפיות, צוותי כיבוי ומסוקי כיבוי בימים של סיכון שרפה גבוה, פיתוח תורת כיבוי אש בחורש, והכנת תוכניות מבצעיות לכיבוי שרפות בכרמל.[18]
פעולות השיקום ותוצאותיהן
השטח ממערב לאוניברסיטת חיפה שנשרף ב-1989 כפי שנראה בדצמבר 2010
מרבית המלצות הוועדה התקבלו והשיטה בה נקטו כללה התערבות מינימלית בפעולת התחדשותו של הטבע, למעט פעולות מקומיות שעיקרן כריתה וטיפול בצומח שנועד להבטיח צמיחה לגובה. מעקב אחרי סחף הקרקע העלו כי כמות הסחף הייתה זניחה למדי וירדה באופן משמעותי בחלוף ארבע שנים מתום השרפה.[5] המעקב אחר התחדשות הצומח העלה כי בהתאם לצפוי בשרפה של אורני ירושלים הופיעו כבר בחלוף שנה מיליוני נביטות חדשות של העץ. ריכוז האורנים לא היה אחיד על פני השטח, אך גם בריכוז נמוך למדי היו אלו עצים בעלי עמידות גבוהה מאוד. בחלוף 15 שנים רוב העצים ששרדו הוגדרו בידי מנהל פארק הכרמל כצעירים ובריאים.[3][10]
בהתאם להמלצות הוכשרו בשנים 1991-1992 שני אזורי חיץ בכרמל, ליד צומת דמון ובין כביש האוניברסיטה והחי-בר.[19]
השפעות
בעקבות השרפה נקבעו לראשונה בישראל ממשקים לטיפול ומניעת שרפות ואומצו עקרונות לשיקום יערות בישראל.
במסגרת בניית ממשקים אלו, הוקמו מספר תחנות כיבוי ביערות (נכון לשנת 2007 7 מהן פעילות) ,[20] נפרצו דרכים לרכבי כיבוי ובוצעו מחקרים אקדמיים שסייעו לגיבוש ממשקי מניעת שרפות.[3]
כך למשל הונהגה בקרן הקיימת לישראל מדיניות למניעת וכיבוי שרפות שכללה חלוקת יערות לחלקות של עשרות דונמים עם קווי בידוד ביניהן וגיזום עצים גבוהים לצמצום חומר דליק יבש. כמו כן הוגדר בארגון סדר פעולות בסיסי לשיקום יער, על פיו ראשית כורתים ומוציאים בחודשי הקיץ עצים שרופים, אחר כך מעצבים עצים רחבי עלים למניעת הפיכתם לשיחים, כעבור שנה מדללים נביטה מחדש בעיקר של אורנים וצמחים מתחרים כגון שיחי הלוטם והקידה שעירה, וכעבור שנתיים נוטעים מחדש מינים המתאימים לאזור.[21]
בעקבות הזעזוע הציבורי שהשרפה גרמה הוחלט על יוזמה להכריז על הרי הכרמל כ"שמורה ביוספרית".[22] ההכרזה נעשתה בשנת 1996 על ידי אונסק"ו.[23]
בעקבות השרפה נעשה מחקר על השפעתה על מיני הצמחים שצמחו בשטח שנשרף בהשוואה לשטחים שלא נשרפו. הממצאים העלו שחל גידול בצמחים עשבוניים, חד שנתיים ורב שנתיים לעומת צמחים ים-תיכוניים ששלטו בשטח לפני כן. חל גם גידול בזרעים של אורן ירושלים בעקבות השפעת החום על פתיחת האיצטרובלים הגורם לפיזור גדול יותר של זרעים.[24]
^מחקרים שונים מציגים מספרים שונים בפרסומים לאורך השנים
^ 123456יחזקאל לוי, "שריפה בפארק הכרמל1989", בתוך אסונות טבע בישראל (עורכים: משה ענבר ורמי (יורם) פורת), הוצאת החוג ללימודי סביבה וגאוגרפיה באוניברסיטת חיפה, פברואר 2007, עמ' 107-112.
^קיימים הבדלים במדידות הרוח שהגיעו מהתחנה באוניברסיטת חיפה שמדדה מספרים נמוכים באופן משמעותי (11 עד 22 קמ"ש) לאלו שהגיעו משירותי הכבאות, וזאת כנראה בשל מיקום טופוגרפי שונה. וראו בנושא זה גם: חיים קותיאל, "השפעת תנאי מזג האוויר על שריפות יער בישראל", בתוך: אופקים בגאוגרפיה, גיליון 35-36 (1992), עמ' 35-40.
^אוריאל ספריאל, "ההיבטים האקולוגיים ממשקיים של השריפה בכרמל - נקודת המוצא בספטמבר 1989", בתוך: אקולוגיה וסביבה, 1996.
^פרובולוצקי, א', פולק, ג', לחמן, א', "השפעת האדם על הצומח הים-תיכוני", סדרת פרסומי מחקר: פרויקט רמת הנדיב, הוצאת יד הנדיב; החברה להגנת הטבע, 1992. מופיע גם ב אתר סנונית.
^רוזן קרמר אסנת, 2008. "ממלכה קסומה בין כרמל לים: קריאה מחדש של 100 שנות אגדות חיפה - שבר בדימוי הירוק". הרצאה בכנס פנטזיה: ומציאות – ייצוגים של עבר, הווה ועתיד. אוניברסיטת חיפה (10:24-10:49).
