השושלת הפלאבית

השושלת הפלאבית
הקיסרות הרומית
תהלוכת הניצחון של טיטוס ברומא, אחר דיכוי המרד הגדול ביהודה (ציור רומנטי מהמאה ה-19)
תהלוכת הניצחון של טיטוס ברומא, אחר דיכוי המרד הגדול ביהודה (ציור רומנטי מהמאה ה-19)
מדינה הקיסרות הרומית
בית האב פלוויוס
מייסד טיטוס פלוויוס אספסיאנוס
השליט האחרון טיטוס פלאוויוס דומיטיאנוס אוגוסטוס
תקופת השושלת 20 בדצמבר 6918 בספטמבר 96 (26 שנים)
אילן המשפחה הפלאבית
אספסיאנוס
מטבע יהודה השבויה
מטבע של טיטוס. בצידו האחד של המטבע דיוקן הקיסר ובצידו השני שבוי יהודי כורע
שער טיטוס ברומא
דומיטיאנוס
הקולוסיאום

השושלת הפְלאבִית הייתה השושלת השנייה של קיסרי רומא, שליטי האימפריה הרומית מ-69 ועד 96 לספירה. מקור השם הוא באחד משמותיו של אבי השושלת: טיטוס פלביוס אספסיאנוס. שושלת זו לא האריכה ימים ומנתה שלושה קיסרים בלבד: אספסיאנוס, טיטוס ודומיטיאנוס. אספסיאנוס עלה לשלטון לאחר מלחמת האזרחים ב-69, שנה הידועה בשם "שנת ארבעת הקיסרים". לאחר כ-10 שנות שלטון ירש אותו בנו טיטוס, שמת כעבור שנתיים ממחלה קשה, בעודו ערירי. את טיטוס ירש אחיו דומיטיאנוס, ששלט כ-15 שנים עד שנרצח בידי מתנקשים, ובכך נסתיימה השושלת הפלאבית. אחריה עלתה שושלת "הקיסרים הנאורים", שהראשון בהם היה נרווה.

היסטוריה משפחתית

שנים ארוכות של מלחמות אזרחים במהלך המאה ה-1 לפנה"ס גרמו לסילוקה של האצולה הוותיקה ברומא, שהוחלפה על ידי האצולה האיטלקית החדשה בתקופת המאה ה-1 לספירה. משפחה כזו הייתה המשפחה הפלאבית, שהחלה לעלות לגדולה רק בזמן השושלת היוליו-קלאודית. סבו של אספסיאנוס, טיטוס פלאביוס פטרו, שימש כסנטוריון תחת פומפיוס, בעת מלחמת האזרחים שלו נגד יוליוס קיסר. הקריירה הצבאית שלו הסתיימה בבושה רבתי כשנטש את שדה הקרב ב-48 לפנה"ס בקרב פארסאלוס. עם זאת, מעמדו של פטרו לא נפגע בעיקר בשל נישואיו לטרטולה שהייתה בת למשפחה עשירה ביותר – דבר שעזר לו לקדם את בנו, טיטוס פלאביוס סאבינוס הראשון (אביו של אספסיאנוס).

סאבינוס עצמו צבר רכוש רב אגב כהונתו כגובה מיסים באסיה, וכבנקאי בהלבטיה (שווייץ של ימינו) (אנ'). על ידי נישואיו לווספסיה פולה הוא שייך את עצמו למעמד אציל עוד יותר והבטיח את מעמד בניו, סבינוס השני ואספסיאנוס, למעמד סנאטורי.

בסביבות שנת 38 לספירה נישא אספיאנוס לדומיטילה "הזקנה" ונולדו להם שני בנים ובת: טיטוס ב-39, דומיטיאנוס ב-51 ודומיטילה ב-45. ואולם, דומיטילה "הזקנה" לא זכתה לראות את בעלה מוכתר לקיסר כי נפטרה זמן מה לפני שנת 69, וכך הפכה פילגשו, סיאניס, לאישה הראשונה בקיסרות הרומית עד מותה ב-74. אספסיאנוס התקדם בפוליטיקה הרומית וזכה למוניטין רב כמצביא, בפלישה לבריטניה ב-43.

במהלך שנות ה-50 לספירה מילא אספסיאנוס תפקידים ציבוריים תחת הנהגתו של הקיסר נירון: הוא שירת כפרו-קונסול בפרובינקיה אפריקה וכמלווהו הרשמי של הקיסר ב-66, במהלך הביקור הרשמי ביוון.

בין השנים 57-59 שימש בנו של אספסיאנוס, טיטוס, כטריבון הצבאי בגרמניה ולאחר מכן בבריטניה. אשתו הראשונה, ארסינה טרטולה, נפטרה שנתיים לאחר נישואיהם ב-65 וטיטוס נשא אשה נוספת ממשפחה מכובדת יותר – מארסיה פורניליה. ברם, משפחתה של פורניליה הייתה קשורה מאוד לאופוזיציה כנגד הקיסר נירון, וטיטוס נאלץ להתגרש ממנה. טיטוס מעולם לא נישא שוב, אך ידועים קשריו הרומנטיים עם ברניקי היהודיה מבית הורדוס.

ב-66 מרדו יהודי הפרובינקיה יודיאה באימפריה הרומית והלגיון הסורי נאלץ לסגת מירושלים בקרב בית חורון. המלך הפרו-רומי אגריפס השני ואחותו ברניקי נסוגו לגליל, ותמכו ברומאים להחזרת שלטונם ביהודה. הקיסר נירון מינה את אספסיאנוס לדיכוי המרד הגדול ביהודה בראש הלגיון החמישי והלגיון העשירי. בעזרת סיוע נוסף של הלגיון החמישה-עשר כבש אספסיאנוס את הגליל ושם פעמיו לכיוון ירושלים, אך המלחמה על ירושת הקיסרות שהתרחשה ברומא ב-69 ("שנת ארבעת הקיסרים") הביאה להפסקה זמנית בלחימה ולמסעו של אספסיאנוס בחזרה לרומא.

קיסרי השושלת

אספסיאנוס

ערך מורחב – אספסיאנוס

טיטוס פלביוס אספסיאנוס (בלטינית: Titus Flavius Vespasianus;‏ 18 בנובמבר 9-23 ביוני 79) היה קיסר רומא מ-69 עד 79, וייסד את השושלת הפלאבית. הוא שירת בצבא בתראקיה, שימש כקווסטור בכרתים ובקירניה, השתתף בפלישה הרומית לבריטניה והפך לקונסול אפריקה. אספסיאנוס היה המצביא שדיכא את המרד הגדול במרבית האזורים בארץ ישראל. במקורות היהודיים הוא מוזכר לצד בנו טיטוס כאחד מגדולי הצוררים שקמו לעם היהודי. לאחר מותו העלה אותו הסנאט הרומאי לדרגת אל, ובנו טיטוס ירש אותו.

טיטוס

ערך מורחב – טיטוס

טיטוס פלאביוס אספסיאנוס (30 בדצמבר 39-13 בספטמבר 81)[1] היה קיסר רומא מ-79 לספירה ועד למותו. טיטוס היה בנו של הקיסר אספסיאנוס, ואחד משלושת הקיסרים מבית הפלאביים. אף שבקרב הרומאים נחשב ל"תענוג לבני אדם" (כפי שכינה אותו, במרירות, יל"ג בשירו "בין שני אריות", ובמקור הלטיני של סווטוניוס - "amor ac deliciae generis humani"), במסורת היהודית נחשב טיטוס לאחד מגדולי הצוררים והרשעים שקמו לעמנו, בשל דיכוי המרד הגדול וחורבן בית המקדש השני ב-70 לספירה. עלייתו לשלטון נתקלה בהתנגדות בשל קשריו הרומנטיים עם ברניקי, הנסיכה היהודית. במהלך כהונתו נאלץ להתמודד עם מספר אסונות, כהתפרצות הר הגעש וזוב והשריפה הגדולה שפקדה את רומא. בגיל 42 מת ממחלה כשהוא ערירי ואת מקומו תפס אחיו דומיטיאנוס. הסנאט הרומי העלה אותו לדרגת אל לאחר מותו.

דומיטיאנוס

ערך מורחב – דומיטיאנוס

טיטוס פלאוויוס דומיטיאנוס אוגוסטוס (24 באוקטובר 51-18 בספטמבר 96) היה קיסר רומא מ-81 ועד למותו. ע"פ סווטוניוס הוא חי כצעיר חיי הוללות, ואף נהג לעסוק בזנות בגלל אישיותו המופרעת - אך סיפורים אלו ככל הנראה אינם אמינים מכיוון שסווטוניוס, כרוב המקורות העוסקים בדומיטיאנוס, גרס דעה שלילית על תקופת שלטונו ונקט בגישה עוינת כלפיו. ב-96 קמה קבוצת קושרים להתנקש בחייו, ביוזמת הסנאטור הזקן נרווה. הקושרים הגיעו לחדר השינה של דומיטיאנוס, ובעוד אחד מהם ניהל עמו שיחה, אחר תקע בו פגיון. הוא מת בגיל 45 והיה אחרון הקיסרים הפלאביים.

מפעלי בנייה ברומא

השושלת הפלאבית, הקיסר אספסיאנוס ובניו טיטוס ודומיטיאנוס, ביקשו להותיר חותם בעת שלטונם על האימפריה הרומית. אספסיאנוס, שנבחר לקיסר חרף היותו ממשפחה לא מיוחסת, התכוון להצדיק את שלטונו, ולכן הפריז בכוחם של המורדים היהודים, ופיאר את בנו שפיקד על הלחימה בירושלים. השושלת הפלאבית הטביעה את מטבעות "יהודה השבויה" ומימנה את כתיבת דברי ימי המלחמה בספרו של יוספוס פלאביוס: מלחמת היהודים. אספסינוס עצמו הקים את הקולוסאום בעזרת השלל שנלקח מבית המקדש; טיטוס הקים את שער טיטוס בקירקוס מקסימוס לכבוד ניצחונו וכיבוש ירושלים; ודומיטיאנוס הקים את שער טיטוס בויה סקרה, ובכך ניכס לעצמו ניצחון בדיכוי המרד הגדול, למרות שכלל לא השתתף בלחימה.


ערך מורחב – קולוסיאום

הקולוסאום נבנה בזמן השושלת הפלאבית, את הבניה החל הקיסר אספסיאנוס, שבנה את שלושת היציעים הראשונים. בנו, הקיסר טיטוס המשיך בבנייה והוסיף שני יציעים, וזו הושלמה על ידי אחיו של טיטוס, הקיסר דומיטיאנוס, ב-80 לספירה. כתובת הבנייה של הקולוסיאום הוצבה לכבוד הקמת האמפיתיאטרון החדש, מהשלל שנלקח עם כיבוש ירושלים ובית המקדש ב-70 לספירה.


ערך מורחב – שער טיטוס (קירקוס מקסימוס)

ב-81 לספירה, במלאת עשור לחגיגת הניצחון של אספסינוס וטיטוס לדיכוי המרד הגדול, הציבו הרומאים קשת ניצחון בקירקוס מקסימוס ועליה כתובת הנצחה, שער טיטוס (קירקוס מקסימוס). הכתובת עצמה לא נשתמרה, אך הטקסט הועתק בימי הביניים וכך הגיע לידינו. בכתובת נמסר על החלטת הסנט והעם הרומאי לכבד את טיטוס (שתאריו המלאים נמנים אחד לאחד) על כך שבצייתו לעצת אביו אספסינוס ולאותות השמים, הכניע את העם היהודי והחריב את ירושלים - עיר ששום מנהיג או מלך לפניו לא הצליח לכובשה.


ערך מורחב – שער טיטוס

לאחר מות טיטוס ב-82 לספירה, כשתים עשרה שנים לאחר הניצחון על היהודים ודיכוי המרד הגדול, הקדיש אחיו הקיסר דומיטיאנוס שער ניצחון הממוקם בפורום רומאנום שברומא, הוא שער טיטוס בויה סאקרה. בכך דומיטיאנוס שייך את עצמו לניצחון ולדיכוי המרד הגדול, למרות שלא השתתף בלחימה.

אישים אחרים הקשורים לשושלת

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Barbara Levick, Vespasian, (Roman Imperial Biographies), London: Routledge, 1999
  • Brian W. Jones, The Emperor Titus, London: Palgrave Macmillan, 1984
  • Brian W. Jones, The Emperor Domitian, London: Routledge, 1992
  • Brian W. Jones, Milns, Robert Suetonius: The Flavian Emperors: A Historical Commentary, London: Bristol Classical Press, 2002
  • Fergus Millar, Last Year in Jerusalem: Monuments of the Jewish War in Rome, Flavius Josephus and Flavian Rome J. C. Edmondson, Steve Mason, J. B. Rives (eds.), pp. 101-128
  • Robin Haydon Darwall-Smith, Emperors and Architecture: A Study of Flavian Rome (Bruxelles: Latomus: Revue d'Etudes Latines), 1996

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא השושלת הפלאבית בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ תאריך הולדתו לא ברור, קיימת סתירה בדבריו של סוויטוניוס, בתחילת הפרק על טיטוס הוא טוען שטיטוס נולד ב"שנת הירצחו של גאיוס" (קליגולה), כלומר ב-41 לספירה, ובסוף הפרק הוא אומר "בשנת הארבעים ושתיים לחייו". עובדה אחרונה זו עולה בקנה אחד עם דברי דיו קסיוס המציין שטיטוס חי שנתיים, חודשיים ועוד עשרים יום מאז עלה לשלטון וזאת לאחר 39 שנים, חמישה חודשים ו-25 יום שחי לפני כן ברומא - זה מביא אותנו קרוב ל-42 שנה ושמונה חודשים.