השושלת הגונדרית הייתה שושלת קיסרים אמהרים, ששלטו באימפריה האתיופית משנת 1606 עד שנת 1855. שושלת זו היא צאצאית של השושלת הסולומונית ומהווה ענף נפרד המכונה "הענף הבוגר" בניגוד לשושלת השאוונית המכונה "הענף הצעיר".
היסטוריה
ייסוד השושלת מיוחס לקיסר סוסניוס שהיה נינו של הקיסר דווית השני ונכדו של בנו יעקב אשר התחבא במערה בתקופת פלישת גארן כאשר המוסלמים רצו להכרית את השושלת הסולומונית. נינו השני של דווית השני ונכדו של בנו יעקב, ייסד את השושלת השאוונית.
סוסוניוס נלחם בקיסר שהיה בתקופתו יעקב אשר היה חצי יהודי, וזאת מכיוון שאמו הקיסרית הראגו אמלק הייתה אחותו של מלך ביתא ישראל משושלת הגדעונים, גדעון השביעי. יעקב שהיה היורש החוקי והיה יורש העצר היה בנו של הקיסר סרצה דנגל. ההסתה כנגד הקיסר החצי יהודי החלה בראשותו של הפטריארך הפורטוגזי-קתולי אפונסו מנדז אשר התנגד לשלטון הקיסר היהודי ואמו ה"יהודייה חדשה". ההסתה של הישועים הפורטוגזים אשר בתקופתם התרחשה גם האינקוויזיציה הפורטוגזית ואי הסבלנות ליהודים, גרמה להם לשנוא את הקיסר היהודי ואת קהילת יהודי אתיופיה, ביתא ישראל ולהסית את תושבי אתיופיה לפגוע ביהודים. בסופו של דבר סוסוניוס הצליח להוציא להורג את הקיסר יעקב ולכבוש את שטח הממלכה היהודית בין השנים 1624–1627. לאחריו עלה בנו פאסילידס שהיה ההפך הגמור מאביו הוא בישר תקופה חדשה (תקופת התחייה האתיופית) כאשר ייסד את עיר הבירה הקיסרית גונדר - ומכאן שם השושלת.
השושלת החדשה העמידה מספר קיסרים חשובים עד שהפכה לשושלת בובה כאשר ראס תיגראי מיכאל סהול רצח את הקיסר יואס הראשון והחל את תקופת השופטים האתיופית בה קיסרי שושלת זו היו בובות והשלטון בפועל נמצא בידי סגני הקיסרים. בייחוד באמצע התקופה ולקראת סיומה משרה זו נשלטה על ידי שושלת יג'ו המוסלמית. בסופו של דבר בשנת 1855 הקיסר האחרון של השושלת הגונדרית הודח על ידי קאסה היילו והשושלת באה אל קצה.
קיסרי השושלת
הערות שוליים
- ^ האמהרים היוו את הבסיס ויותר מאוחר היו נשואים מעורבים עם בני האורומו ועם התגרים.
