הרחמן הוא נוסח לבקשות שנהוג לומר לאחר ברכת הטוב והמטיב, בסיום ברכת המזון. בקשות אלה, שלהן מספר נוסחים, פותחות במילה "הרחמן", ככינוי לה'. בקשות בנוסח "הרחמן" בסיום ברכת המזון מופיעות בסידור רב סעדיה גאון, בסדר רב עמרם גאון.
הבקשות כוללות בקשות לריבוי כבוד הבורא בעולם, וכן לפרנסה להצלחה ולשמירה. בקשה של האורח על מארחו בסיום ברכת המזון מוזכרת כבר בברייתא המובאת בתלמוד.
הבקשה האחרונה בנוסח הרחמן היא לזכות לימות המשיח: "הרחמן הוא יזכנו לימות המשיח"[1].
יש הנוהגים להוסיף בקשות שונות בנוסח הרחמן. אחת התוספות היא בקשה לברכה למדינת ישראל[2].
יהי רצון שלא יבוש בעל הבית בעולם הזה ולא יכלם לעולם הבא. ורבי מוסיף בה דברים: ויצלח מאד בכל נכסיו ויהיו נכסיו ונכסינו מוצלחים וקרובים לעיר ואל ישלוט שטן לא במעשי ידיו ולא במעשי ידינו, ואל יזדקר לא לפניו ולא לפנינו שום דבר הרהור חטא ועבירה ועון מעתה ועד עולם.
נוסחים שונים
סדר רב עמרם גאון
בסדר רב עמרם גאון[4] מובא הנוסח הבא:
”הרחמן יפרנסנו בכבוד.
הרחמן יתברך בשמים ובארץ.
הרחמן ישתבח לדור דורים.
הרחמן יתפאר לנצח נצחים.
הרחמן יאיר עינינו במאור תורתו.
הרחמן יצילנו ממיתה משונה.
הרחמן יצילנו מחליים רעים.
הרחמן יצילנו מיסורין קשים.
הרחמן יצילנו מדינה של גיהנם.
הרחמן יצילנו מחבוט הקבר.
הרחמן יצילנו מעניות.
הרחמן יצילנו מחלול השם.
הרחמן יצילנו מכל מיני שמד.
הרחמן יצילנו מכל צרה וצוקה.
הרחמן יצילנו מכל מיני פורעניות.
הרחמן ישים עלינו שלום.
עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום על כל ישראל.
ואומר: מלכנו אלהינו יחד שמך בעולמך. יחד מלכותך בעולמך. בנה ביתך ושכלל היכלך ושמח עדתך. עשה למען שמך. עשה למענך ולא למעננו. עשה למענך והושיענו. למען יחלצון ידידיך הושיעה ימינך ועננו.
הרחמן יזכנו לימות המשיח ולחיי העולם הבא.”
נוסח הרמב"ם והנוסח הבלדי
בסדר התפילות שבסוף ספר אהבה, בנוסח ברכת המזון מובאות ארבע בקשות הפותחות ב"הרחמן": ”הָרַחֲמָן יִשְׁתַּבַּח לְדוֹרֵי דוֹרִים: הָרַחֲמָן יִתְפָּאֵר לְנֵצַח נְצָחִים: הָרַחֲמָן יְפַרְנְסֵנוּ בְּכָבוֹד: הָרַחֲמָן יְזַכֵּנוּ לִימוֹת הַמָּשִׁיַח, וּלְבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא:”. זהו גם הנוסח של בקשות אלה כיום בנוסח הבלדי[5].
פרטי דינים
הרחמן כ'הפסק' - הטור[6] מביא שאחיו, רבי יחיאל בן הרא"ש, תמה על המנהג לומר "הרחמן" בין ברכת המזון לבין כוס של ברכה. וכתב שייתכן שמנהג זה סומך על ברכת האורח המובאת בתלמוד. בעל הטורים עצמו סבור שאין חשש הפסק באמירת "הרחמן".
השוכח על הנסים - להלכה נפסק שמזכירים על הנסים גם בברכת המזון אך אם לא אמר אין מחזירים אותו[7]. בספר ארחות חיים לרבי אהרון הכהן מלוניל מובא שאם שכח להזכיר בברכת המזון יכול לומר בחלק של הרחמן[8] והביאו הרמ"א להלכה בשולחן ערוך. במקרה זה מובא לומר את הרחמן בנוסח זה: "הרחמן יעשה לנו נסים ונפלאות כשם שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה בימי מתתיהו כו'"[9].
לקריאה נוספת
הרב משה מרדכי קארפ, הלכות יום ביום, חלק ב, עמ' ריא - רטו
^בספר הרוקח, הלכות סעודה, סימן שלז מסביר שיש קשר בין הסעודה לימוד המשיח, בספר תהלים, פרק קל"ב (פסוקים טו, יז): "צֵידָהּ בָּרֵךְ אֲבָרֵךְ אֶבְיוֹנֶיהָ אַשְׂבִּיעַ לָחֶם. שָׁם אַצְמִיחַ קֶרֶן לְדָוִד עָרַכְתִּי נֵר לִמְשִׁיחִי".
^וראו בפרדס יוסף פרשת וישלח, שהקשה: ואיך יבקש על נסים הלא ינכו לו (מזכויותיו). ותרץ שמה שמנכים מזכויותיו היינו בנס נסתר, ואילו בנס מפורסם שהכל רואים שנעשה לו נס, במקביל לכך כשמנכים לו מזכיותיו נתוספה לו זכות חדשה שעל ידו נתפרסם שמו יתברך