וימר החל לשחק בקבוצה הבוגרת של בורוסיה מנשנגלדבך בשנת 1966. וימר שיחק במועדון במשך 12 עונות, בהן הבקיע 51 שערים ב-366 הופעות בבונדסליגה, נתון המציב אותו במקום השלישי בדירוג שיאני ההופעות של הקבוצה בכל הזמנים, אחרי ברטי פוגטס ואובה קאמפס.[1] וימר שיחק בתור הזהב של בורוסיה מנשנגלדבך, עם שחקנים נוספים כברטי פוגטס, אלן סימונסן, יופ היינקס, גינטר נצר וריינר בונהוף. הוא היה קשר עם אוריינטציה הגנתית יחסית, על מנת לחפות על גינטר נצר בהגנה ולסייע לו בהתקפה, על אף יכולתו ההתקפית וכושרו הגופני המצוין, שזיכה אותו בתואר "ריאות הברזל". בשנת 1970 זכה וימר באליפות הראשונה שלו, כשבעונה הבאה השלים עם הקבוצה זכייה שנייה ברציפות באליפות הבונדסליגה. העשור של שנות ה-70 התאפיין במאבק מול באיירן מינכן על מרבית התארים בגרמניה, כאשר באיירן מינכן זכתה בשלוש אליפויות ברציפות בין השנים 1972-1974, ובורוסיה מנשנגלדבך זכתה בשלוש האליפויות הבאות, בין השנים 1975-1977, שווימר היה שותף לכולן, כמו גם בשתי סגנויות, בשנים 1974 ו-1978. בשנת 1973 זכה וימר עם הקבוצה בגביע הגרמני, לאחר ניצחון 2-1 בהארכה על היריבה המושבעת פ.צ. קלן. וימר הבקיע את השער הראשון של מנשנגלאדבך. בשנת 1976 זכה עם הקבוצה בסופר קאפ הגרמני, לאחר ניצחון 3-2 על המבורג.
הישגי הקבוצה בגרמניה תורגמו גם לזירה האירופית. בשנת השתתף 1973 וימר עם הקבוצה בגביע אופ"א, בו הקבוצה הגיעה לגמר והפסידה לליברפול במפגש כפול, כאשר במשחק הראשון ניצחה ליברפול בתוצאה 3-0, ובגומלין מנשנגלאדבך ניצחה רק 2-0. וימר שיחק 90 דקות בשני המשחקים. כעבור שנתיים הגיעה בורוסיה מנשנגלדבך שוב לגמר גביע אופ"א, הפעם מול טוונטה ההולנדית. המשחק הראשון הסתיים בתוצאה 0-0, ובגומלין בורוסיה מנשנגלדבך ניצחה בתוצאה 5-1. וימר שיחק 90 דקות במשחק הראשון ו-75 דקות בגומלין. בשנת 1977 הגיעה בורוסיה מנשנגלדבך לגמר גביע אירופה לאלופות, בו הפסידה בתוצאה 3-1, שוב לליברפול. וימר פתח בגמר זה, אך נפצע והוחלף בדקה ה-24 על ידי כריסטיאן קוליק. בשנת 1978 פרש וימר ממשחק פעיל עם שמונה תארים במדי בורוסיה מנשנגלדבך.
קריירה בינלאומית
לוימר 36 הופעות במדי נבחרת גרמניה המערבית, בהן הבקיע ארבעה שערים. וימר היה שותף לזכייה של נבחרת גרמניה המערבית ביורו 1972, בו הבקיע את השער השני במשחק הגמר מול נבחרת ברית המועצות, במשחק שהסתיים בתוצאה 3-0 לגרמניה המערבית, ונכלל בנבחרת מצטייני הטורניר. וימר שותף בשני משחקים במונדיאל 1974, בו זכתה הנבחרת לאחר ניצחון 2-1 במשחק הגמר על נבחרת הולנד, בו וימר לא שותף. וימר היה חלק מהסגל של גרמניה המערבית ליורו 1976, בו הפסידה הנבחרת לנבחרת צ'כוסלובקיה בפנדלים, לאחר 2-2 בתום 120 דקות. וימר הוחלף במשחק זה במחצית על ידי היינץ פלוהה. הופעה זו הייתה האחרונה של וימר במדים הלאומיים.
