הצוות לבחינת הגברת התחרותיות בענף הבנקאות או "ועדת זקן" (על שם ראש הוועדה, המפקח על הבנקים, דודו זקן) הוקם בדצמבר 2011 בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג שקבעה כי מערכת הבנקאות ריכוזית מה שמביא לעלויות עודפות של 8 מיליארד ש"ח בשנה.^[1]

ביולי 2012 הגיש הצוות את מסקנות הביניים שלו שכללו צעדים להגדלת מספר השחקנים בשוק על ידי עידוד הקמת בנק אינטרנטי, אגודת אשראי וכניסת בנקים בינלאומיים, צמצום פערי הידע של הצרכנים, הקלה על מעבר בין הבנקים, פיקוח מחירים על חלק מהעמלות ופישוט המבנה שלהן.

במרץ 2013 הגיש הצוות את המסקנות הסופיות שכללו את כל המלצות דו"ח הביניים וגם המלצות ליצור מנגנון להקצאת אשראי ממקורות פנסיוניים לטובת משקי הבית, הקלה על מעבר מבנק לבנק והוזלת ניהול חשבון לעסקים קטנים.^[2]

בכתב המינוי של הוועדה שהגישו לה שר האוצר יובל שטייניץ ונגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר, הוגדר כי תפקידה לבחון ולהמליץ על אמצעים ומהלכים שונים להגברת התחרותיות בשוק הבנקאות הישראלי דרך פישוט המוצר הבנקאי, הגברת כוח המיקוח של הלקוחות ושיפור ושכלול נתוני האשראי של משקי הבית והעסקים הקטנים.

הוועדה מורכבת מעובדי מדינה במשרדים וברשויות השונות:

• דוד זקן, המפקח על הבנקים, ראש הוועדה
• עודדה פרץ, סגנית המפקח על הבנקים
• שלומי פריזט, הכלכלן הראשי של הרשות להגבלים עסקיים
• אייל אפשטיין, סגן לממונה על התקציבים במשרד האוצר
• גיל כהן, מנהל החוב הממשלתי, משרד האוצר
• רני נויבואר, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
• מוריס דורפמן, המועצה הלאומית לכלכלה

במהלך עבודתו סקר הצוות את ההיבטים התחרותיים במערכת הבנקאות בישראל דרך שיחות עם גורמים שונים במגזר הפיננסי, סקירת ספרות רלוונטית, עבודות אמפיריות בתחום ונתונים מתוך הדו"חות הכספיים של הבנקים.

בצד אלה סקר הצוות את ההתפתחויות בשוק האשראי הישראלי בעשור האחרון.

מהדו"ח עולה כי מערכת הבנקאות הישראלית מתאפיינת בריכוזיות גבוהה וביעילות תפעולית נמוכה מה שבא לידי ביטוי ברווחיות שאיננה חורגת מהמקובל בעולם למרות מחירי השירותים הגבוהים. מבחינה של השינויים בעשור האחרון עלה כי הקטנת תפקידה של הממשלה כלווה מרכזי במשק הביאה להסטה של הון פרטי מאיגרות חוב ממשלתיות למגזר הפרטי. נוצר והתרחב שוק לאיגרות חוב קונצרניות שאפשר לחברות גדולות נגישות לאשראי שאינו בנקאי. רפורמת בכר ופנסיית החובה הגדילו מאוד את היצע האשראי החוץ בנקאי. תהליך זה הביא לתחרות גדולה יותר בשוק האשראי ללווים גדולים.

לעומת זאת, בתחום האשראי הקמעונאי, אשראי למשקי בית ואשראי לעסקים קטנים, המערכת הבנקאית שומרת על בלעדיות ומפעילה "כוח שוק" רב בשוק זה.

לשיפור המצב המוצג כאן בחנה הוועדה מספר כלים רגולטורים ביניהם שינויים מבניים בשוק, הסרת חסמים לתחרות וצעדים נקודתיים של פיקוח מחירים והגברת האכיפה.

• גופים מוסדיים – יצירת ערוצים בהם יממן החיסכון הפנסיוני של הציבור אשראי קמעונאי למשקי הבית ולעסקים הקטנים.
• הקמת בנק אינטרנטי שיהווה חלופה תחרותית לתאגידים הבנקאיים הקיימים.
• הקמת אגודת אשראי – גוף שמתאפיין במבנה עלויות מצומצם וכך מעניק שירותים בתנאים טובים יחסית. בדו"ח מצוין כי "הואיל שהצוות רואה ביוזמה להקמת אגודת אשראי יוזמה חברתית ברוכה שעשויה לתרום לתחרות במערכת הבנקאית, ילווה הפיקוח על הבנקים יזמים שיפנו אליו בעניין זה, הן בבחינת התאמת הרגולציה עבור גוף זה והן בהדרכה מתאימה".^[3]

הוועדה רואה בהרחבת היקף הבנקאות האינטרנטית פוטנציאל לשיפור נגישות המידע ללקוחות והקטנת חסמי הכניסה לשחקנים נוספים. בשל כך ממליצה הוועדה

• לאפשר פתיחת חשבונות בנק באמצעות האינטרנט
• הקלה על תהליך פתיחה וסגירה של חשבון עובר ושב
• פרסום שיעורי ריבית בפועל והגברת הנגישות לאתרי מידע לצורכי השוואה

המלצה ליצירת פורמט אחיד לדיווח תקופתי על כלל הנכסים, ההתחייבויות והתנאים שהלקוח זוכה להם בבנק. לדברי הוועדה פורמט כזה יקל על התחרות ויקל על הלקוחות להתמקח על התנאים להם הם זוכים.

• הרחבת המידע הקיים בלשכות אשראי
• העברת מידע ללשכות אשראי לצורך גיבוש מודל סטטיסטי לדירוג אשראי
• העברת מידע על לקוחות לפי דרישתם
• העברת מידע בנקאי על הלקוח ללקוח עצמו שיאפשר לו לקבל תנאים ממלווים אחרים על בסיס נתונים אלה.

תיקון תקרת האשראי והחלתה גם על הבנקים

קביעת שיעור מופחת לעמלות על מק"מ וקרנות כספיות

• ביטול העמלה עבור כרטיס מידע ועבור כרטיס משיכת מזומן
• להכניס לפיקוח את העמלה בגין שירות משלוח הודעות ללקוח
• לבטל ולצמצם מספר עמלות נוספות

• הגברת השקיפות בעמלות ניירות ערך ותמחור מחדש של השירותים
• הקלת המעבר בין המערכת החוץ בנקאית למערכת הבנקאית

• הפחתת עמלות לעסקים קטנים
• הקלת התהליך לפרעון מוקדם של אשראי עסקי
• שינוי הגדרות העסקים לצרכים סטטיסטיים ואיסוף נתונים לצרכים סטטיסטיים

בהלוואות או פיקדונות בהם מציע הבנק הטבה או הנחה לעומת הריבית התעריפית, תהיה ההטבה לכל תקופת הפיקדון או ההלוואה.

• איגו"ח תיקי האשראי
• שינוי חוק המשכון

לצורך מימוש ההמלצות ציינה הוועדה כי יש לנקוט במספר צעדים.

• תיקון הוראות ניהול בנקאי תקין והוראות הדיווח של המפקח על הבנקים
• תיקון החקיקה, הכללים והצווים הרלוונטיים.
• תיקון חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות

• עותק הדו"ח הסופי של הוועדה