הפיצוץ במטה המפלגה ומספר החללים הגדול בו, וכן פיצוץ נוסף שהתרחש כחודשיים מאוחר יותר ב-30 באוגוסט 1981 ובו מצאו את מותם ראש ממשלת איראןמוחמד-ג'וואד באהונר ונשיא המדינה מוחמד עלי רג'אי לצד בכירים נוספים, טלטלו את המערכת הפוליטית באיראן ונחשבים לאירועים מכוננים בהיסטוריה של הרפובליקה האסלאמית של איראן. האירוע מונצח במאוזוליאום לחללי הפת תיר הנמצא בבית הקברות בהשת זהרא בטהראן[3], ובכיכרות ומוסדות רבים בטהראן (למשל כיכר הפת תיר[4], שבסמוך לה נמצאת תחנת הרכבת התחתית "חללי הפת תיר") וברחבי איראן[5].
מבצעי הפיגוע
במהלך השנים הופנו אצבעות מאשימות כנגד מספר רב של גורמים כאחראים לאירוע, וביניהם יוצאי ארגון הביטחון של משטר השאה "סאוואכ", גורמים עיראקיים, ארגון מוג'אהדין ח'לק, ארגוני אופוזיציה איראניים שונים וכן גורמים מערביים ובהם ארצות הברית וישראל. הדעה הרווחת כיום היא שארגון מוג'אהדין ח'לק עמד מאחורי הפעולה, וזה גם הכיוון שהמשטר האיראני מצדד בו[6]. בדצמבר 2015 נרצח בהולנד מוחמד רזא קולאהי, שנחשד על ידי המשטר האיראני כאדם שהטמין את הפצצה במטה המפלגה ביוני 1981[7][8][9].
^ראש הממשלה מוחמד עלי רג'אי ויו"ר הפרלמנט, שהשתתפו אף הם בישיבה, עזבו את המקום דקות לפני הפיצוץ וכך ניצלו (קריאה להתקוממות 14 מליון תורכים־איראניים, דבר, 2 ביולי 1981). לאחר הפיגוע, ב-24 ביולי, מונה רג'אי לנשיא המדינה, אך הוא נהרג בפיצוץ נוסף ב-30 באוגוסט 1981.
