מנגנון התופים והכבלים שהותקן כדי להעלות ולהוריד את פתח הסליק
הסליק במרחביה היה הסליק המרכזי לאחסנה וטיפול בנשק לא חוקי של קיבוץ מרחביה. נבנה במרתפו של בית הילדים בשנות ה-30. הסליק נחשף ב-1968 והפך לאתר מורשת לאחר תהליך שימור.
רקע
קיבוץ מרחביה הוקם ב-1929. כבר מהקמתו הוכנו בו סליקים פשוטים בהם אוחסן נשק מגן וזאת כחלק מהלקחים של מאורעות תרפ"ט. עם הזמן הגיעו חברי הקיבוץ למסקנה שיש צורך בבניית סליק גדול יותר ומוגן יותר. רצון זה נבע, בין השאר, גם ממאמצי הבריטים לאיתור סליקים ברחבי הארץ, תוך שימוש במגלי מתכות, דבר שהגביר את החשש שפתרונות ההסלקה הקיימים אינם בטוחים עוד וגדולים הסיכויים שייתגלו בחיפוש.
ההיסטוריה של הסליק
בניית הסליק החלה ב-1935 ומספר מצומצם של חברי קיבוץ (5 חברים בראשות משה מן) היה שותף סוד ופעיל בהקמת הסליק. הסליק תוכנן להשתלב בבית הילדים שהיה בתהליך הקמה באותו זמן[1].
הסליק עצמו נבנה במרתף הבניין והגישה אליו הייתה מארון בחדר האוכל של הילדים בקומת הקרקע[2]. בארון שבחדר האוכל נבנתה רצפה שהותקנה על גבי בורג שחובר למנגנון תופים וכבלים שנלקח ממכונת הדייש של הקיבוץ. כדי להניע את המערכת חוברו התופים והכבלים לידית אותה נדרש לסובב כדי להוריד ולהעלות את הרצפה. הנקודה בקיר, בה הוכנסה הידית הסוותה כנקודת חשמל. במהלך בניית בית הילדים הוכנסו בקירותיו תעלות האוורור של הסליק שהובילו לגג.
החל מ-1936, לאחר השלמתו, שימש הסליק את חברי הקיבוץ לאחסון וטיפול בנשק. הבריטים הגיעו מספר פעמים לקיבוץ לחפש סליקים (כולל בשבת השחורה) אך הסליק לא נתגלה.
אחריתו של הסליק
לאחר סיום מלחמת העצמאות הוחזרו כלי הנשק לסליק וחמשת חברי הסוד החליטו להשאירם שם ולא לגלות את מקומו. ב-1968, במסגרת מבצע החזרת ציוד לצה"ל לאחר מלחמת ששת הימים, החליטו החברים לחשוף את הסליק וכל הציוד והנשק שבו הועבר למשטרת עפולה. במהלך חשיפת הסליק נפרץ פתח בקיר שאיפשר גישה קלה אליו. לאחר פינויו אוחסנו בו חומרים של הארכיון ששכן ליד אולם הסליק ננטש כשהארכיון עבר למקום אחר.
ב-2014 נוקה הסליק והוצגו בו ציוד אישי של חיילים, מִרכֶזת טלפונים, תחמושת, חוברות הדרכה לאימונים צבאיים וציוד אחר[3]. בנוסף נתלו במקום פלקטים המתארים את המצב הביטחוני באזור שהביא להקמת הסליק, ועל מרחביה בחזית הפעילות הביטחונית בעמק יזרעאל המזרחי. כמו כן נתלו צילומים של כלי נשק שונים שצולמו במוזיאון צה"ל.
לקריאה נוספת
ד"ר רפי קיטרון, ארץ ישראל הנסתרת - סיפורם של הסליקים ותולדותיהם, הוצאת אריאל, 2020, עמודים 140–141
