הסכם האליזה (בגרמנית: Élysée-Vertrag, בצרפתית: Traité de l'Élysée), המכונה גם הסכם הידידות נחתם ב-22 בינואר 1963 בין נשיא צרפת שארל דה גול וקנצלר גרמניה המערבית קונראד אדנאואר, לאחר סדרת מפגשים הדדים ביניהם שהחלו בספטמבר 1958, והעניק תוקף רשמי ומחייב לפיוס היסטורי בין המדינות. כתוצאה מן ההסכם מיסדו צרפת וגרמניה המערבית יחסים הדדים מחודשים אשר שמו קץ לאיבה ההיסטורית בין שני העמים.

על פי ההסכם על שתי המדינות לקיים התייעצות הדדית בכל שאלה חשובה במטרה להגיע להסכמה בנוגע לדרך הפתרון המועדפת. מנהיגי המדינות יקיימו מפגשים קבועים לצורך ליבון סוגיות שונות העומדות על הפרק.

כחלק מן ההסכם הוקם משרד משותף לענייני נוער, בתי ספר משותפים, ונחתמו הסכמי תאומות בין ערים, בתי ספר ומחוזות משתי המדינות.

הסכם האליזה מיסד מערכת יחסים הדוקה בין צרפת וגרמניה אשר שימשה בסיס איתן לאינטגרציה בין כלל מדינות אירופה המערבית במסגרת האיחוד האירופי.

בשנת 2003 וכחלק מחגיגות ארבעים השנים לחתימת ההסכם, הורחב ההסכם כך שהוקמה מועצת שרים משותפת של שתי המדינות אשר מתכנסת פעמיים בשנה, והוסכם על כתיבת ספר היסטוריה משותף, אשר ישמש את תלמידי שתי המדינות, ואשר נוסח באופן המשקף הסכמה הדדית אודות אירועים היסטוריים המשותפים לשתי המדינות.

מדיה וקבצים בנושא הסכם האליזה בוויקישיתוף