בשלב זה עובר המחזה לסאות'המפטון ולהכנות הצבאיות של הנרי וצבאו לקראת מסע המלחמה לצרפת. שיאו של הסרט בקרב אז'נקור ובנאום יום קריספין הקדוש, אותו נושא הנרי על מנת לעורר את רוח חייליו ולהמריץ אותם לניצחון "מעטים מול רבים": The fewer men, the greater share of honour ("ככל שימעטו האנשים, כך יגדל הכבוד").
בסיום, חוזרת המצלמה לאולם תיאטרון הגלוב, להשתחוויה של השחקנים, כנהוג בסיום הצגות מול קהל.
הפקה
עיתונאים זרים מבקרים באתר ההסרטה של "קרב אז'נקור" באירלנד
הסרט צולם בשנת 1944, במקביל לאירועי הפלישה לנורמנדי, באמצעות ציוד הטכניקולור היחיד שהיה בבריטניה באותה עת, כאשר חלק ניכר מהציוד וכח אדם הטכני היה מגויים למלחמה.
לונדון של 1600 עוצבה כמיניאטורה מדויקת ומפורטת, על סמך מחקר כיצד נראתה העיר לפני השריפה של 1666, ששינתה את פניה כליל. הקהל הצופה בהצגה הורכב מניצבים בתלבושות תקופתיות שהגיבו למחזה המוצג על הבמה בזמן אמת.
ההשראה לעיצוב התלבושות והאתרים בצרפת נבעה מהסצנות המתוארות בספר השעות העשירות מאוד של דוכס ברי וניכר בעושר של צבעים, בגדים, שריונות וציוד תקופתי. קרב אז'נקור עצמו כמו גם צילומי חוץ נוספים, צולם באירלנד באופן שמזכיר ומשחזר ציורים תקופתיים. הצבעוניות העזה והבוהקת וההעמדה הקפדנית של הניצבים, מקנים לכל צילום איכות מלאכותית של תמונה מסוגננת.
המוזיקה (בהלחנתו של ויליאם וולטון) שואפת להיות אף היא ייצוג של המוזיקה האליזבתנית, כולל שירת המזמור Non nobis בסיום הקרב, מסורת שאף היא שוחזרה על ידי קנת' בראנה בסרטו מ-1989.
שינויים במחזה
פרט להחדרת קטעים הכוללים ייצוג רב יותר לחבורתו של פלסטף לתוך עלילת "הנרי החמישי", ויתר אוליבייה על מספר קטעים.
החלקים אותם קיצץ אוליבייה מהמחזה הם אלו העלולים לצייר את הנרי כמלך עריץ ונוקשה, שסגנונו איננו מרומם ופטריוטי מספיק. כך נקצצו החלקים בהם הוא מורה על הוצאתם להורג של המורדים בתחילת המחזה (ריצ'רד מקיימברידג', הנרי סקופ ותומאס גריי), הנאום בו הוא מאיים לשלח את חייליו לרצוח ולאנוס את אזרחי ארפלור אם לא ייכנעו, שיסוף גרונם של בני הערובה הצרפתים וסירובו לעצור את הוצאתו להורג של ידידו לשעבר ברדולף. גם סיומו המלנכולי של נאום הסיום, שבישר על קץ תור הזהב של מלכות הנרי החשמישי ואובדן הכיבושים בצרפת, נקצץ החוצה מן הסרט, על מנת שיוותר עם סיום מרומם-נפש.
