הנסיך למד במכללה הצבאית המלכותית בסנדהרסט (1910-1911), התגייס לצבא הבריטי ושירת כקצין בגדוד הראשון של רגימנט חיל הרובאים של המלך (King's Royal Rifle Corps) (אנ'). הוא בחר ברגימנט לכבוד בן דודו, הנסיך כריסטיאן ויקטור משלזוויג-הולשטיין (אנ'), ששירת בו. גם אחיו של מוריס, הנסיך לאופולד, שירת ברגימנט זה. ב-1911 מונה הנסיך מוריס לאביר מפקד במסדר הוויקטוריאני המלכותי.
לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה, והוא קצין בדרגת סגן, השתתף הנסיך עם הרגימנט בקרבות הראשונים במערב אירופה, ניצל ממוות מספר פעמים וזכה לציון לשבח.
ב-27 באוקטובר 1914 התקדמה יחידתו ליד הכפר זונבקה (Zonnebeke), מצפון מזרח לעיר איפר שבבלגיה. אז נחת לידו פגז גרמני. הוא נפצע קשה מהתפוצצות הפגז ומת מפצעיו לאחר זמן קצר.
הידיעה על מות הנסיך הועברה במעלה שרשרת הפיקוד אל משרד המלחמה הבריטי וממנו אל משפחת המלוכה. אמו הנסיכה ביאטריס דחתה את הצעת שר המלחמה קיצ'נר להשיב את גופתו לבריטניה וביקשה שייקבר עם חייליו. הנסיך נקבר ב-31 באוקטובר בבית הקברות האזרחי של איפר. טקס זיכרון לנסיך נערך בקפלה המלכותית בארמון סנט ג'יימס בלונדון.
