הַנְס קֶלְזֶן (בגרמנית: Hans Kelsen; 11 באוקטובר 1881 – 19 באפריל 1973) היה משפטן אוסטרי-אמריקאי יהודי.
קורות חיים
קלזן נולד בפראג להורים יהודים. הוא עבר עם משפחתו לווינה כשהיה בן שנתיים. בסיום לימודיו התיכוניים למד משפטים באוניברסיטת וינה שם השלים את הדוקטורט בשנת 1906. בשנת 1911 השלים את הפוסט-דוקטורט (שלב הקרוי Habilitation בשיטות הגרמניות) עם התמחות במשפט ציבורי ותורת המשפט ופרסם את מחקרו המשמעותי הראשון – "בעיות עיקריות בתאוריה של המשפט הציבורי" (Hauptprobleme der Staatsrechtslehre). בשנת 1912 נשא קלזן לאשה את מרגרט בונדי, ולזוג נולדו שתי בנות.
קלזן החל ללמד משפטים באוניברסיטת וינה בשנת 1911 ובשנת 1919 מונה לפרופסור מן המניין למשפט ציבורי ומנהלי באוניברסיטת וינה. הוא ייסד וערך את כתב העת למשפט ציבורי (Zeitschrift für Öffentliches Recht). לבקשת קרל רנר, ראש ממשלת אוסטריה, עסק קלזן בניסוח חוקה חדשה לאוסטריה וזו נתקבלה בשנת 1920 ומהווה את הבסיס למשפט החוקתי האוסטרי עד עצם היום הזה. קלזן מונה לבית המשפט החוקתי למשך כל חייו.
בעקבות התגברות המחלוקות הפוליטיות על כמה מפסקי דינו של בית המשפט לחוקה, בעיקר בנושאי גירושין, והאקלים הציבורי השמרני, הודח קלזן, שנחשב לסוציאל-דמוקרט, מבית המשפט בשנת 1930. מיד לאחר מכן קיבל קלזן הצעה לשמש פרופסור באוניברסיטת קלן. כשעלו הנאצים לשלטון בגרמניה בשנת 1933 הוא הודח גם ממשרה זו ועבר לז'נבה, שם לימד משפט בינלאומי במכון ללימודים בינלאומיים בין 1934 ל-1940 ובמקביל כיהן כפרופסור באוניברסיטת קארל בפראג, עד להשתלטות הנאצים על צ'כוסלובקיה. בשנת 1940 עבר לארצות הברית, הרצה במשך שנתיים באוניברסיטת הרווארד ולאחר מכן היה לפרופסור מן המניין במחלקה למדע המדינה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי עד צאתו לגמלאות בשנת 1952. בשנים אלה עסק בעיקר במשפט בינלאומי ובמוסדות בינלאומיים. בין 1953–1954 שימש מרצה אורח למשפט בינלאומי בבית הספר של חיל הים האמריקני. בשנת 1953 הציעה לו ממשלת ישראל לכהן כיועץ של מדינת ישראל לענייני משפט בינלאומי, אולם סירב בנימוק שבגילו הוא עלול לא למלא את התפקיד כראוי.
במהלך שנות עבודתו פרסם מספר ספרים בנושאי משפט. בשנת 1925 פרסם את הספר "תאוריה פוליטית כללית" (Allgemeine politische Theorie) בברלין ובשנת 1934 פרסם את המהדורה הראשונה של ספרו תורת משפט טהורה (Reine Rechtslehre). גרסה נוספת של ספר זה הוא הוציא לאור בשנת 1960. לאחר פרישתו הוא הכין ספר על תאוריה כללית של הנורמות, אך החליט לא להוציאו לאור.
בשנת 1971 הקימה ממשלת אוסטריה מכון למחקר משפטי על שם קלזן בווינה.
פרסים
- דוקטור לשם כבוד מאת אוניברסיטת פריז (1963)
- דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת הרווארד (1936)
- דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה הלאומית האוטונומית של מקסיקו (1951)
- העיטור האוסטרי למדע ואמנות (1961)
- דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת אוטרכט
- דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת זלצבורג
- מדליית הכסף הגדולה עם כוכב להוקרה על שירות הרפובליקה האוסטרית
- דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת וינה
- עיטור מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה בדרגת מפקד בכיר
- טבעת הכבוד של העיר וינה
ספריו
לקריאה נוספת
- ד"ר עומר שפירא, "תורת המשפט" (בורסי הוצאה לאור, 2007), עמ' 134-99
- יצחק קלינגהופר, הנס קלזן - חייו ומשנתו בקצירת האומר, משפטים, אב תשל"ו, עמודים 231-229
- אלוהים, מדינה, טבע, אדם: הנס קלזן על תאולוגיה פוליטית ומשפט טבעי - יצחק אנגלרד (ערך ותירגם מגרמנית). הוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2010.
קישורים חיצוניים
_~1930_%C2%A9_Georg_Fayer_(1892%E2%80%931950)_OeNB_8026867.jpg)
