המשבר החל בתחילת קיץ 2021 כאשר נשיא בלארוסאלכסנדר לוקשנקו איים לאפשר לאנשים העוסקים בסחר בבני אדם, למבריחי סמים ולמהגרים חמושים להיכנס לתחומי אירופה. בהמשך הרשויות בבלארוס וחברות תיירות הנמצאות בשליטת המדינה, וכמו גם מספר חברות תעופה הפועלות במזרח התיכון, החלו לקדם את התיירות בבלארוס על ידי הגדלת מספר הטיסות לבלארוס מאזור המזרח התיכון ומתן אשרות כניסה לבלארוס לכל מי שקנה את אותם הכרטיסים, כאשר לכאורה הדבר נועד לשם מטרות ציד. במקביל באותה העת פורסם בקבוצות מסוימות באתרי המדיה החברתית מידע כיצד מהגרים יכולים להיכנס לתחומי האיחוד האירופי מבלארוס. כל המהגרים שהגיעו לבלארוס לשם כך קיבלו הנחיות כיצד והיכן לעבור את הגבול על מנת להיכנס לתחומי האיחוד האירופי ומה לומר לאנשי משטרת הגבולות לאחר שהם חוצים את הגבול, ולעיתים רבות הם אף הודרכו על ידי משטרת הגבולות בצד הבלארוסי. היו מהגרים שהצהירו כי בלארוס סיפקה להם ציוד לחיתוך גדרות תיל וגרזנים על מנת שהם יוכלו לפרוץ את הגדרות בגבול ולהיכנס לתחומי האיחוד האירופי.[1] עם זאת, כל המהגרים שלא הצליחו לחצות את הגבול נאלצו להישאר שם בבלארוס, והועלו האשמות כי חלק מאנשי משטרת הגבולות של בלארוס תקפו חלק מהמהגרים שלא הצליחו לעבור לתחומי האיחוד האירופי. בנוסף בלארוס סירבה לאפשר לפולין לספק סיוע הומניטרי למהגרים, כגון מתן אוהלים ושקי שינה.[2]
פולין, ליטא ולטביה תיארו את המשבר כלוחמה היברידית (אנ'), וציינו כי המשבר הוא בפועל אירוע של סחר בבני אדם שמבוצע על ידי בלארוס נגד האיחוד האירופי, וביקשו מעורבות של האיחוד האירופי.[3][4] בעקבות ההתפתחות של המשבר הממשלות של פולין, ליטא, ולטביה הכריזו על מצבי חירום במדינותיהם. בעוד שליטא הצליחה לעצור את זרם המהגרים, לפולין וללטביה היה פחות הצלחה. בשל המשבר, כל שלוש המדינות הודיעו שהם החליטו להקים חומות לאורך הגבול שלהן עם בלארוס, בעוד שפולין אישרה תוכנית שעלותה מוערכת בכ-353 מיליון אירו לבניית גדר הפרדה באורך 60 קילומטרים.[5] 12 ממשלות של מדינות האיחוד האירופי הצהירו גם כן על תמיכתן בהקמת מחסום פיזי לאורך הגבול עם בלארוס לאחר שפולין, ליטא ולטביה ביקשו סיוע במימון הדבר.[6]
