ערך מחפש מקורות
	רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

המישור הטרנסילבני (חבל ארץ)
Câmpia Transilvaniei
Mezőség

מדינה	רומניה רומניה
קואורדינטות	46°54′N 24°09′E / 46.9°N 24.15°E / 46.9; 24.15
מפת מיקום מפה מפורטת tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

המישור הטרנסילבני (ברומנית:Câmpia Transilvaniei, בהונגרית:Mezőség או Erdély Mezőség, בגרמנית:Siebenbürgische Heide) הוא בקעה ואזור אתנו-גאוגרפי בטרנסילבניה ברומניה, הנמצא בצפון רמת טרנסילבניה מצפון לנהר מורש. הוא מורכב מגבעות נמוכות בגובה ממוצע של 500 מ' ועמקים רחבים. המישור הטרנסילבני משתרע מהנהרות סומשול מארה (הסומש הגדול) וסומשול מיק (הסומש הקטן) בצפון ובמערב ועד לנהר מורש (מרוש) בדרום במזרח, במחוזות קלוז', ביסטריצה-נסאוד ומורש. המישור מתחלק לשני חלקים: חלק גבעתי בצפון-מזרח וחלק חלק יותר בדרום ומערב. הוא מאוכלס על ידי רומנים והונגרים והוא ידוע בתרבות המוזיקלית ושל ריקודי העם. בצפון-מזרח בחבל נסנרלאנד (Nösnerland) חיו סקסונים טרנסילבנים שהיגרו לגרמניה בשנים 1992-1945. הכפרים החשובים ביותר באזור הם: סיק (בהונגרית "סֵייק", בעבר עיירת מכרות מלח), מוצ'ו (בהונגרית:מוץ'), ז'וקו (בהונגרית: ז'וק), באנד (בהונגרית:מזבאנד), סואטו (בהונגרית:מדיארסובאט) ואונגוראש (באלוואניושוואראליה). המישור הטרנסילבני עשיר בגז טבעי.

השם ההונגרי " Mezőség " הנגזר מהמילה mező= "שדה", "מישור" נמצא בשימוש, לא נפוץ מאוד, בעיקר החל מהמאה ה-19. לפי קארוי קוש הופיע לראשונה בשם הכפר מֶזֶסילוואש (Mezőszilvás) - ששמו הרומני הוא "סיליוואשו דה קמפייה". הכפר נמצא כיום במחוז ביסטריצה-נסאוד.

המישור הטרנסילבני נמצא במחצית הצפונית של אגן טרנסילבניה. מצפונו זורם הנהר סומשול מארה (הסומש הגדול), בצפון-מזרח -הנחל שיאו (שאיו), בדרום ובמזרח הנהר מורש (מרוש), בדרום-מערב - הנהר ארייש (אראניוש) ובמערב - הנהר סומשול מיק (הסומש הקטן). בצפון גובל המישור הטרנסילבני עם חבל מרמורש, במערב חבל סלאז' (סילאג'שאג) וחבל קלאטה (קלוטאסג), דרום-מערב חבל המוצים והכיסא ארייש של הסקלרים, בדרום רמת הטרנאבות (קיקילהמנט), הכיסא של מורש במזרח וחבל ביסטריצה (בסטרצה) עם גבעות ביסטריצה בצפון-מזרח, עם חבל רגין וחבל נסאוד.

במאה ה-11 היה המישור הטרנסילבני אחד השטחים הראשונים שנכבשו בטרנסילבניה על ידי ההונגרים. הוא אוכלס בהתחלה באוכלוסייה הונגרית רצופה כמו עמק הסומש, עמק הקריש המהיר (ה-Sebes-Körös) עמק המורש. הם שימשו את מלכי הונגריה כקו הגנה נגד פלישות הקומנים והפצ'נגים. במאה ה-13 הגיעו מכיוון ביסטריצה תושבים סקסונים טרנסילבנים. במאה ה-14 התחילה התחזקות של ההתיישבות הרומנית באזור. אדמות המישור הטרנסילבני נשלטו במשך מאות שנים על ידי בעלי אחוזות פאודלים, לרבות המשפחות ההונגריות דראגפי ובתלן . על אדמותיהם עבדו צמיתים שנקשרו לאדמה. היישובים היו רובם מעורבים מבחינה אתנית וכללו תושבים רומנים, כיום רוב מכריע, הונגרים וצוענים. להפחתת האוכלוסייה ההונרית תרמו מספר אירועים היסטוריים כמו פלישת המונגולים ב-1241, הדיכויים הקשים אחרי מרד בובלנה (1437), המלחמות של מיכאי האמיץ והגנרל ג'ורג'ו בסטה ב-1601, מסע העונשין של הטורקים והטטרים בשנים 1661-1657, ומעשי האלימות בזמן קרבות הקורוצים. במאה ה-17 סבל האזור מרעב ומגפות.

המונוגרפיות הראשונות המוקדשות לחבל ארץ זה פורסמו בהונגרית אחרי התחלת המאה ה-20:על ידי Tagányi-Réthy-Pokoly-Kádár ‏ (1905-1901), Balázs ‏ (1939), בתמצית - Kristó (1988). יישובי המישור הטרנסילבני הוקמו בחלקם במאה ה-11 באזור העיר קלוז' ובשטחי המחוזות סולנוק-דובוקה, בסטרצה נאסוד, מרוש-טורדה ווטורדה-אראניוש שהוקמו בשנת 1876. בהשוואה לאזורים אחרים, הם הוצגו במונוגרפיות אלה באור שלילי למדי, בגלל הסחיפה הטבעית, הירידה הדמוגרפית של האוכלוסייה ההונגרית, והפיגור באורבניזציה. בשנות ה-1930 עלה העניין במורשת התרבותית המקומית בייחוד בתחום המוזיקה והמחול. בשנים 1940-1930 פורסמו מחקרים ועבודות סינתזה על ההיסטוריה התרבותית והאתנוגרפיה החברתית של האזור (Vajkai 1943, Palotay 1944b, Lajtha 1954) בהמשך Olga Nagy 1975, Martin 1990, Kós 2000, Pávai 2005 כתבו מחקרים על תרבות האזור מנקודת מבט גאוגרפית, היסטורית ואנתרופולוגית. ב-2007 פורסמה אנתולוגיה מוקדשת לאזור.^[1]

למישור במיוחד בצדו הצפוני תבליט נוף גבעתי, עם מעט יערות, בקעות רחבות, עם בריכות לאורכן וכן מדרונים הנוטים למפולות. השכבות הגאולוגיות מחביאות בתוכן מחצבים ענקיים של מלח (בקפלים הדיאפירים) ושל גז מתאן (בכיפות גזיפריות) האזור היה פעם מכוסה כולו ביערות, אבל חלק משמעותי שלהם בוראו ומשמשים בקרקע חלקאית או מרעה. מכאן השם ש"שדה", בהונגרית Mező.

הקרקע מבוססת על חרסית וחוואר. המישור היה במקור בגובה רב יותר, אולם תשתיתו קרסה. במרחב שנוצר נשפכו מי האגם הפאנוני והנהרות שנבעו מהרי הקרפטים הביאו משקעים כמו חול, חצץ ומינרל חרסית שיצרו את התבליט הנוכחי. תושבי המישור עוסקים בעיקר בגידול בעלי חיים, פרדסנות, גידול גפן ודגנים, תעשיית עצי היערות, הפקת גז טבעי ונפט.

המישור הטרנסילבני מהווה קומה אקלימית של גבעות נמוכות (במערב) וגבעות יותר גבוהות (במזרח) שיש בה השפעות אוקיאניות (אטלנטיות) הטמפרטורות השנתיות הממוצעות הן 10-8 מעלות צלזיוס. הכמות הממוצעת השנתית של המשקעים היא 650-550 מ"מ. פוקדות אותו רוחות מערביות, טעונות במשקעים.

בסך הכל חיים במישור הטרנסילבני כ-65,000 תושבים, מתוכם 33,024 רומנים (52%) ו-22,665 הונגרים (35,7%). הדת השולטת בקרב הרומנים היא הנצרות האורתודוקסית, ובקרב ההונגרים - הנצרות הקלוויניסטית ה"רפורמית".

במישור הטרנסילבני כ-300 יישובים, מיושבים בהעיקר ברומנים, כמו כן בהונגרים ובצוענים.

• Târgu Mureș טרגו מורש ("מרושוואשארהיי)
• לודוש (לודאש)
• טורדה (טורנבורג)
• קמפייה טורזי (ירישמארקט)
• רגין (זקזיש-רגר)
• גרלה (סמושאויוואר - נוישלוס)

• Band
• Braniștea
• Buza
• Căianu
• Ceaușu de Câmpie
• Chiochiș
• Fărăgău פרגאו (Hölzeldorf)
• Fizeșu Gherlii
• Grebenișu de Câmpie גרבנישו דה קמפייה (Gerbesch)
• Jucu
• לונקה (Traßten)
• Matei
• Mica מיקה
• Miceștii de Câmpie
• Miheșu de Câmpie (מיכשו דה קמפייה) (Bienendorf)'
• Mociu (Motsch) מוצ'ו
• Papiu Ilarian פאפיו אילריאן (Boden)
• Pălatca (פלאטקה)
• Pogăceaua פוגצ'אווה
• Sânger (סנג'ר)
• Sărmașu סרמאשו
• Sic- עיירת כורי מלח לשעבר
• Suatu
• Șăulia (שאוליה)
• Șincai

'*Zau de Câmpie זאו דה קמפיה

• Valea Largă
• Nușeni
• Sânpetru de Campie סנפורט דה קמפייה (Petersdorf)
• Uriu
• Unguraș
• Voivodeni ווייבודן (Johannisdorf)
• Țaga (Cluj)) - צאגה (Zegen)

במאות 20-19 ניגנו באזור להקות טאראף של לאוטארים צוענים, שכללו 1-2 כינורות, סוג של ויולה הקרוי "בראץ'" או "קונטרה" וקונטרבס. בימינו הקלרנית, הסקסופון והאקורדיון החליפו תכופות את כלי הקשת, לפעמים בתוספת כלי מקלדת וקונטרבס. הנגנים משתתפים בעיקר בחתונות ואירועים אחרים של הכפר. הקו המלודי עתיר קישוטים כמו ויברטי, מורדנטים עליונים ותחתונים, כפלפלים (גרופטי וכו'. ההרמוניות כללו בעיקר אקורדים מז'ורים, גם דומיננט ספטאקורדים. עם הזמן הונהגו עם אקורדים מינורים . הושאלו גם אפיונים של מוזיקה עירונית. היישוב פלאטקה או מדיארפלאטקה הוא מקורן של כמה שושלות של מוזיקאים צועניים. במאה ה-20 בשנים 1913-1909 ובאפריל 1914 המלחין ההונגרי בלה ברטוק הקליט באזור מוזיקה מקומית כאן הוא רשם את המלים ששימשו כלברית ל־Cantata profana שלו. זולטאן קאלוש היה אחד מאספני הפולקלור הידועים ביותר של האזור. ביישוב הולדתו, ואלאסוט, ברומנית רסקרוץ', פועל מוזיאון לאתנוגרפיה הנושא את שמו.

במישור הטרנסילבני נפוצים ריקודים יחסית חדשים, שאומצו לעיתים קרובות גם על ידי ההונגרים וגם העל ידי הרומנים: ריקודים סיבוביים, ריקודי בנים, ריקודי זוגות. ריקודים סיבוביים אופייניים לאזור ולטרנסילבניה כולה נקראים învârtita (אנוורטיטה) - בהונגרית: Forgatós. ריקודי בנים נקראים ברומנית Fecioreasca- ובהונגרית - Legényes בקצב איטי (rar, ritka ) או מהיר (des, sűrű), כמו כן ה־Bărbunc או Verbunk הונגרי-צועני במקור, מהמאה ה-19. במאה ה-20 נפוץ הריקוד Târnăveanca או korcsos. ריקודי הזוגות כוללים "ריקודי הליכה" כמו Purtata, De-a lungu, De preumblat, כמו כן הצ'רדש ) (Csárdás) שמקורו בוורבונקוש. הצ'רדש יכול להיות איטי יותר (Lassú) או מהיר (Sűrű) אמל ההונגרים יש כמה כפרים שידועים בריקודים שלהם:בונצידה המפורסמת ב צ'רדשים ובריקודים הסיבוביים שלו - איטי, בשני צעדים - או מהיר הנקרא Szőkös (ברומנית: Bătuta). ידועה תרבות הריקודים של הכפרים סיק, בודשט (בודטלקה) סואטו, פלאטקה, וויבודן, טיאקה, טונצ'ו וכו'. ריקוד של שני זוגות נקרא בהונגרית Negyes. למשך עשורים רקדו את ריקודי העם ב"בתי ריקוד" táncházak ..

התלבושת של התושבים היא יחסית אחידה, כשההבדלים בולטים בעיקר בשמלות הכסא. גם ההבדלים בין תלבושות ההונגרים והרומנים אינם גדולים. בשנות ה-1930 כמעט כל התלבושות היו תוצרת מקומית, והייתה השפעה מצומצמת לאופנות האירופיות. כפי שציין קארוי קוש, בתלבושות העממיות ההונגריות שרדו יסודות של הלבוש העירוני הישן ושל האצולה הקטנה ההונגרית בכפרים ההונגרים בדרך כלל נמנעים מצבעים עזים.גם רקמות וקישוטים הם נדירים, פרט לתלבושות העור. ברקמות היה שימוש לרוב בצבע אחד בלבד. רקמות הפשתן שונות לפי מסורות של כפרים שונים. ביניהם ידועות הרקמות מן הכפר סיק.

מימי הביניים נשמרו במישור כנסיות הונגריות וסקסוניות המשתייכות לנצרות הרפורמית, הלותרנית ונדיר, אוניטריאניות.

• כנסיות רפורמיות ואורתודוקסיות, חלקן מבוצרות, כמה כנסיות מעץ.
• הכנסייה הלותרנית של הרינה, בסגנון רומנסקי היא הבניין החשוב ביותר בתולדות האדריכלות במישור הטרנסילבני.
• כנסיות רפורמיות בהרצאו (הארצו), בוזיאש (מדיארבורזאש), נירש (סאסנירש), מאטיי (סנטמאטה) וטיאקה (טקה) היו במקור רומנסקיות, אבל סגנון הבנייה שונה בשיפוצים החוזרים.
• כנסיות גותיות - נמצאות בתריסר יישובים - ביניהן: נושן (נושפאלאו או אפאנאג'פאלו), מזפילפש, פנט (מזפאניט), פקורן (פוקאקרסטור), סיק וטונצ'ו (טאנץ').
• הכנסיות הפרוטסטנטיות של אואילה (ואיולה) (לותרנית), ויצה וגאלאצי ביסטריציי (גאלאצפאלווה) (ביישוב האחרון הכנסייה הלותרנית היא כיום אורתודוקסית)
• כנסיות מבוצרות סקסוניות- בסגנון גותי - מוקפות בחומה ועם שער מוגן על ידי מגדל איתן. דוגמאות: ביישובים מורוץ (אראניושמוריץ), ארקאליה (לותרנית כיום אורתודוקסית), דיפשה

קראינימט ( קיראי נמטי) (תורנית, כיום אורתודוקסית), לקינצה (סאסלקנצה) (לותרנית, כיום רפורמית), סנג'ורזו נואו (סאססנטגיירג') (לותרנית כיום אורתודוקסית), ורמש (לותרנית).

• כנסיות בסגנון רנסאנס :הכנסייה הרפורמית של קומלוד, נבנתה ב-1598; הכנסיות הרפורמיות בסיק ובאונגוראש (באלוואניושוואראליה) שנחצבו על ידי חוצב האבן דוד שיפוש מן היישוב קידה.

חורבות של מצודות, ביניהן שיאו -מגרוש Sajómagyarós ו- שיריוארה Sajósárvár מצודת סרצל - סטפאלווה - אוכלסה עוד בימי קדם על ידי תראקים, דאקים ורומאים.

A Mezőségen ma már csak várromokat találunk, ezek között megemlíthetjük és földvárainak maradványait. Szeretfalva földvárát a magyarok előtt már a trákok, dákok és a rómaiak is használták. A mára már romos Bálványos vára szerepét egykor Szamosújvár vette át.

• וילות קיץ של אצילים הונגרים
• מכרה המלח על יד טורדה - "Salina Turda"
• מאגרי מים

האזור זכה לתשומת לבם של סופרים כמו :

בהונגרית

• פרנץ מנטוביץ',
• אישטוואן פטליי,
• בלאז' אורבאן,
• שאנדור מאקאי,
• אלברט ואש,
• אנדראש שיטה

ברומנית:

• פאבל דן

• 
  הכנסייה הרפורמית בעיירה בקליאן
• 
  הארמון באנפי בבונצידה
• 
  צ'וואשו דה קמפיה (מזצ'אוואש), הכנסייה הרפורמית עם מגדל הפעמון. צילום מ-2008
• 
  ארמון משפחת באנפי ברסקרוץ' (ואלאסוט), בונצידה
• 
  הכנסייה הרפורמית בקמפניצה, צוואשו דה קמפיה
• 
  טירת קורניש במנסטיריה, מיקה, מחוז קלוז'
• 
  הארמון בווייבודן (ויידאסנטיוואן)

• אזורים אתנו-גאוגרפיים ברומניה באתר הבריטי eliznik על הפולקלור הבלקני
• המישור הטרנסילבני ב Vilmos Keszegi לקסיקון ההונגרי הרומני 2011 adatbank.ro Romániai magyar lexikon Művelődéstörténet

2011 Vilmos Keszegi Az Erdélyi Mezőség

• Ba­ra­bás Lász­ló: A Mezőség nép­raj­zi kör­vo­na­lai és belső ta­go­ló­dá­sá­nak kér­dé­sei

• V.Suciu - Cojocna - Mărturii Etnografice de pe Plaiuri Someșene, Editura Limes.2003

(ו. סוצ'ו - קוז'וקנה - עדויות אתנוגרפיות מחבל הסומש) (ברומנית)