המאנקיז (באנגלית: The Monkees) היא להקת פופ רוקאמריקנית שהוקמה בלוס אנג'לס בשנת 1966. מכירות הלהקה הסתכמו ברבות השנים בכ-65 מיליון עותקים.[1]
הקמת הלהקה
בשונה מרוב להקות הרוק של שנות השישים, ה-Monkees לא הוקמה על ידי חבריה, אלא על ידי מפיקי-הטלוויזיה ברט שניידר ובוב ראפלסון, עבור תוכנית טלוויזיה ששודרה בשנים 1966–1968 ברשת NBC. השניים רצו ליצור מקבילה אמריקאית לפופ המלודי ולסרטי הקולנוע ההומוריסטיים של הביטלס. את הרעיון לתוכנית שחבריה יגלמו חברי להקה פיקטיבית בשם "המאנקיז", אך זאת תוציא תקליטים ככל להקה, הגה המפיק דון קירשנר בשנת 1965 בהשראת סרטם של הביטלס, לילה של יום מפרך. לאודישנים לתוכנית הגיעו 400 נבחנים, מתוכם נבחרו מיקי דולנז, דייווי ג'ונס, מייק נסמית' (אנ') ופיטר טורק.
הסדרה נקראה "המאנקיז", כשם הלהקה. לסדרה הייתה הצלחה מסחררת בשתי עונותיה הראשונות, היא התחילה את ה"גל החדש" של טכניקות העריכה והייתה הסדרה האמריקנית הראשונה שזכתה בשני פרסי אמי.
בסך הכל זכתה הסדרה בשלושה פרסי אמי, שניים בשנת 1967, ואחד בשנת 1968.
פעילות והצלחה
מוזיקלית הלהקה לא חידשה הרבה ביחס לאותה תקופה, אך היא ניפקה מספר להיטים ובהם "Daydream Believer", "I'm A Believer" ו-"Last Train To Clarksville". הלהקה הייתה מועמדת ל-4 פרסי גראמי והתוכנית שזכתה להצלחה עזרה למכירות התקליטים. בשנת 1967 מכרה הלהקה בארצות הברית יותר אלבומים מהרולינג סטונז והביטלס גם יחד.[2]
חברי הלהקה היו מתוסכלים מכך שלא נותנים להם לכתוב שירים בעצמם, ושבפועל מנגנים את התפקיד שלהם נגני אולפן מקצועיים. בשנת 1967 יצא אלבומם השני בזמן שהיו במסע הופעות. חברי הלהקה שלא קיבלו אפילו עותק של האלבום ולא ידעו את השירים הכלולים בו תבעו את המפיק המוזיקלי שלהם, דון קירשנר, וקיבלו $250,000 (כ-$1,644,500 של ימינו). אלבומם השלישי כלל כבר שירים שכתבו חברי הלהקה בעצמם.
לאחר ביטול תוכנית הטלוויזיה יצא סרטם הפסיכדלי הכושל "Head".