הלן מרי נולטון נולדה בליטלטון, מסצ'וסטס, השנייה מתוך תשעה ילדים שנולדו להוריה.
היא גדלה בווסטר, מסצ'וסטס ולמדה בבתי ספר פרטיים וציבוריים. החל משנת 1834, אביה היה בעלים וניהל את "פלדיום ווסטר". הוא נפטר בשנת 1871 ואחריו שלוש האחיות של נולטון ניהלו את העיתון במשך מספר שנים.[1] במשך ארבע שנים, החל משנת 1865, העבירה שיעורי גיטרה.
חינוך
היא למדה אצל האמן והמורה ויליאם מוריס האנט, שהיה בעל "גישה ניסיונית" כלפי אמנות. החל משנת 1868 האנט החל לתת שיעורים לנשים לאחר שהודיעו לו על 40 נשים המעוניינות ללמוד אמנות.[2]
הלן נולטון, חוף ים
למרות ביקורת מצד אלה שחשבו שהוא מבזבז את זמנו, האנט הציע לתלמידותיו כישורים טכניים, השראה ותחושת ערך עצמי. את מאמציו המשיכה תלמידתו הלן נולטון (1832–1918), שהשתמשה בשיטותיו בכיתותיה במשך שנים רבות. האנט העצים את האמניות המוקדמות הללו, והלן נולטון שמרה על מעגל התמיכה והידידות שלהן.
בשנות השמונים של המאה ה-19 למדה אצל פרנק דובנק במינכן, גרמניה.[3] בהמשך, בקיץ 1881, הייתה נולטון תלמידתו של דובנק בגלוסטר, מסצ'וסטס, שם הוא קיים שיעורי אמנות "בין הנסיעות לאירופה". הלן כתבה מאוחר יותר על אותה תקופה ואמרה "גלוסטר מעולם לא היה מלאה עם כל כך הרבה אמנים, ולכן קיבלה את הכינוי בריטני של אמריקה." איתה יחד למדה אלן דיי הייל, שהייתה תלמידה בשנת 1874. הן הפכו לחברות ועמיתות אמניות. שתיהן יצאו למסע לימודים באירופה באיטליה, בלגיה והולנד.[4] לאורך חלק מהמסע הצטרפה אליהן בת דודה רחוקה של הייל, הציירת מרגרט לסלי בוש-בראון.
קריירת אמנותית
בבוסטון, נולטון הייתה ציירת ומבקרת אמנות עבור העיתון "בוסטון פוסט" ועיתון נוסף.
נולטון הקימה סטודיו בבוסטון בשנת 1867. היא הכינה ציורי שמן של דיוקנאות ונופים ורישומי פחם. עבודותיה הוצגו בלונדון, ניו יורק באקדמיה הלאומית לעיצוב, פילדלפיה באקדמיה לאמנויות יפות בפנסילבניה, ובבוסטון בין השנים 1873 ל־1897 במועדון האמנות בוסטון. בשנת 1878 נשרפו רבים מציוריה.
הלן נולטון, הבתולה, ישו סנט. אנייס וסנט. ג'ון
היא התמקדה בנופים בתחילה ובשנת 1880 החלה לצייר דיוקנאות. הדיוקן הראשון שלה, היה של ויליאם מוריס האנט, והוצג במוזיאון לאמנויות יפות בבוסטון. הציור נרכש על ידי מוזיאון האמנות בווסטר בשנת 1896 זה היה הציור הראשון של המוזיאון.
עבודותיה נמצאות במוזיאון האמנות בווסטר ובמוזיאון לאמנויות יפות, בוסטון במסצ'וסטס ובמוזיאון טלפייר לאמנות בסוואנה, ג'ורג'יה.
מחנכת וסופרת
נולטון, שהייתה תלמידו של ויליאם מוריס האנט, השתלטה על הוראת הרישום והציור של האנט בשנת 1871 ולימדה במשך ארבע שנים. החל מקיץ 1877 שימש הסטודיו שלה ככיתה. אחת התלמידות שלה הייתה הציירת אלן דיי הייל.[5] אחרת הייתה הציירת מארי דנפורט פייג'.
עם מותו של האנט, נולטון תרמה כסף לחדר ייעודי ליצירותיו במוזיאון לאמנויות יפות בבוסטון. היא סייעה גם בתיאום תערוכת רטרוספקטיבית של עבודתו בבוסטון במוזיאון לאמנויות יפות והייתה "הביוגרפית הראשית שלו".
שנים מאוחרות ומוות
בשנת 1910 אחיותיה התגוררו עמה ביישוב נדהאם במסצ'וסטס. היא נפטרה בגיל 85 ב־5 במאי 1918 בנדהאם, מסצ'וסטס.
היא קבורה בווסטר בבית העלמין הכפרי.
פרסומים
Art Life of William Morris Hunt. Boston: Little, Brown. 1899
Hints for Pupils in Drawing and Painting, illustrated by William Morris Hunt. 1880
"William Morris Hunt." New England Magazine. 10, August 1894. pp. 685–705.
Hunts Talks on Art, Second Series. Boston: Houghton Mifflin. 1883
^Martha J. Hoppin, "Women Artists in Boston, 1870-1900: The Pupils of William Morris Hunt," The American Art Journal. 13, no. 1. Winter, 1981. pp. 17–46.
^Marian Wardle. American Women Modernists: The Legacy of Robert Henri, 1910-1945. Rutgers University Press; 2005. ISBN 978-0-8135-3684-2. p. 209.
^Joan M. Marter. The Grove Encyclopedia of American Art. Oxford University Press; 2011. p. 428.
