במרץ 1943 שכר כנער שליח, נער יהודי שחי באופן בלתי חוקי ברחובות ברלין מאז מאי 1942. ד"ר זל לא הבין אז שהילד, שהופיע לבוש במדי הנוער ההיטלראי, היה יהודי מוסווה. שלושה שבועות לאחר מכן הודה הילד עזרא בן גרשום בזהותו האמיתית. זל הגיב בכך שהזדהה כסוציאל-דמוקרט ותיק ואויב מושבע של המשטר הנאצי.
מכר סידר לילד תעודות נסיעה מזויפות, אשר התיימרו להוכיח שהוא נוסע לווינה בהוראת תעשיית החימוש הגרמנית. בלילות האחרונים לפני המסע, זל הגן על גרשום בביתו שבפוטסדאם, וסיפק לו אוכל ועזרה. אשתו של ד"ר זל, אנמרי, הייתה שותפה למעשה ההצלה.[1][2]
