הלל בבלי
Hillel Bavli

תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	20 במרץ 1893 פילווישוק, האימפריה הרוסית
פטירה	6 ביולי 1961 (בגיל 68) ניו יורק, ארצות הברית
שם לידה	Hillel Rashgolski
מדינה	ארצות הברית
מקום קבורה	הר המנוחות
מעסיק	אוניברסיטת קולומביה

הלל בבלי (באנגלית: Hillel Bavli;‏ ג' בניסן תרנ"ג, 20 במרץ 1893, פילווישוק, האימפריה הרוסית (ליטא) – כ"ב תמוז תשכ"א, 6 ביולי 1961, ניו יורק, ארצות הברית) היה משורר, סופר, מתרגם, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת קולומביה, ועיתונאי יהודי אמריקאי.

בבלי נולד בשם הלל ראשגולין (ראשיגולסקי) בעיירה הקטנה פילווישוק (ביידיש: פילווישאק) שליד קובנה, ליטא (אז בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית), למשפחת ראשגולין (ראשיגולסקי). אביו, זלמן דוב ראשגולין (ראשיגולסקי), יליד קלבריה שליד קובנה, היה סופר ידוע בזכות עצמו - מחבר "הגיוני לב" (1927) ו"חקרי לב" (1947) (האחרון נערך על ידי הלל בבלי עצמו, לאחר מות אביו). אביו למד עם הרב אברהם יצחק הכהן קוק בישיבת וולוז'ין ונשאר ידידו לאורך השנים. את הקשר בין השנים תיאר בבלי עצמו בשירו "שניים".^[1] גם אחיו של בבלי, ראובן ראשגולין היה סופר - מחבר "אידישקייט אין אמעריקא" (1957).

שתי אחיותיו של אביו נישאו לשני אחים לבית שפירא (דוד שפירא ומשולם זלמן שפירא), בניו של חיים יעקב שפירא הראב"ד של ירושלים. הרב בן ציון שפירא, סופר, מחנך ומראשי הציונות הדתית היה בן דודו, והסופר פרופסור אדיר כהן מאוניברסיטת חיפה הוא בן אחותו, פרידה כהן^[2].

בבלי למד בישיבת קובנה עד גיל 16, ומ-1909 גר בווילנה, בה קנה השכלה כללית. ב-1912, בגיל 19 היגר לארצות הברית ועברת את שם משפחתו ל-"בבלי" (השם ראשיגולסקי היה שיבוש של ראשגולין, שבא מהמלים "ראש הגולה", דהיינו ראש הקהילה של היהודים עוד בגולת בבל, משם מגיעה המשפחה במקורה). המשפחה כולה הגיעה אחריו לארצות הברית ב-1922.

בבלי חי שנים אחדות בבאפלו שבמדינת ניו יורק, אך עבר משם לעיר ניו יורק, בה למד באוניברסיטת קולומביה. הוא השלים את הדוקטורט שלו בספרות עברית בסמינר למורים של "בית המדרש לרבנים באמריקה", שבניו יורק, השייך לאוניברסיטה והחל מ-1937 כיהן בסמינר, כפרופסור מן המניין של אוניברסיטת קולומביה, לספרות עברית.

ב-1952 זכה בפרס הלאומי לספרים יהודיים (National Jewish Book Award) בארצות הברית, בגין "תרומתו הכוללת לשירה העברית", וב-1956 זכה באותו פרס שוב^[3].

היה נשוי לרחלה בר אדון (1911–1999), אמנית ומשוררת. בן אחד - ד"ר שמואל בבלי, רופא ומשורר.

נפטר בניו-יורק ב-1961 ונטמן בהר המנוחות בירושלים.

שיריו הראשונים של בבלי התפרסמו בגיל 15 בלבד, בכתבי עת עבריים, שיצאו לאור בשעתו בליטא, "הפרחים" ו"העולם", שבעריכת אלתר דרויאנוב. השירים יצאו לאור עדיין בשמו הקודם של בבלי, ראשיגולסקי. החל מ-1913 ובמשך שנים רבות, יצאו לאור שירים ומאמרים שכתב תחת השם בבלי, בעיתונים העבריים בארץ ישראל של אותה תקופה - "דבר", "הארץ", "הדואר" בעריכתו של איתמר בן-אב"י, "הדים" בעריכת יעקב רבינוביץ ואשר ברש ועוד ובמקביל גם בכתבי עת עבריים בארצות הברית.

• "נגינות ארץ: שירים" (תל אביב, הוצאת הדים, 1929)
• "שירים" (הוצאת דבר, 1937)
• "חבלי אומה": מבחר מאמרים בשאלות קיומו של עם ישראל, ספרי מופת לבתי מדרש, ספר 1 (הוצאת קרן ישראל מץ, 1938)
• "שירים לרחלה" (שירים שכתב לאשתו רחלה), (הוצאת מ. ניומן, 1950) (ספרון)
• "אדרת השנים": שירים (הוצאת מוסד ביאליק, 1955)
• "רוחות נפגשות" (הוצאת עוגן, 1953)
• "דמותו של מוסד" (1959) (ספרון)

בבלי היה הראשון שתרגם לעברית את ספריו של צ'ארלס דיקנס:

• "אוליבר טוויסט" (הוצאת שטיבל, 1923)^[4]
• "בית ממכר עתיקות" (הוצאת שטיבל, 1924).

תרגם גם ספרים נוספים, כמו:

• "אנטוניוס וקלאופטרה", ויליאם שייקספיר (הוצאת מ. ניומן, 1952).

• "נימים: מאסף לספרות יפה ולדברי ביקורת" (יחד עם נחום גוטמן), (תל אביב: הוצאת "חברים", 1923)
• "מסד: מאסף לדברי ספרות, ספר ראשון" (תל אביב: הוצאת "חברים", 1933)
• "מסד: מאסף לדברי ספרות, ספר שני" (תל אביב: הוצאת "חברים", 1936)
• "חקרי לב", זלמן דוב ראשגולין (ראשיגולסקי) (1947).

• אדיר כהן
• בן ציון שפירא

• נ. ק., 'נגינות ארץ', מאזנים א, לו (20 בדצמבר 1929), 14. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
• אברהם אפשטיין, 'הלל בבלי', בספרו: מקרוב ומרחוק: פרקי מסה ובקורת, ניו יורק: אוהל, תש"ד 1943, עמ' 165–180.
• אליעזר רפאל מלאכי, זכר להלל: ביבליוגרפיה של יצירות הלל בבלי בשירה ופרוזה ורשימת המאמרים שנכתבו עליו ועל ספריו, ניו יורק: חבר המסיימים של בית המדרש למורים ובית המדרש ללימודי היהדות מיסודו של בית המדרש לרבנים באמריקה, 1962.
• זבולון רביד, 'הלל הבבלי, קווים לדמותו' הדאר מח (תשכ"ט), 631–632.
• יעקב קבקוב, 'ציונים לדמותו של הלל בבלי', הדאר מט (תש"ל), 574.
• א' כהן, 'עולם יצירתו של הלל בבלי', הדאר מ (תש"ל), 575–576.
• זבולון רביד, 'הלל בבלי: ראשית צעדיו באמריקה', הדאר נ (תשל"א), 586–587.
• שמואל לייטר, 'מוטיבים בשירת הלל בבלי', ארץ-ישראל י (תשל"א), 304–309.
• זבולון רביד, 'הלל בבלי כעורך', הדאר נב (תשל"ג), 566–567.
• יעקב קבקוב, 'הלל בבלי, המשורר והאדם', בספרו: שוחרים ונאמנים: מסות ומחקרים על הספרות והתרבות העברית באמריקה, ירושלים: ר' מס, 1978), עמ' 173–180.
• שושנה גולדווסר, 'אדם ונוף בשירת הלל בבלי', הדאר 60, לה (תשמ"א), 559–561.

מדיה וקבצים בנושא הלל בבלי בוויקישיתוף

• רשימת הפרסומים של הלל בבלי, בקטלוג הספרייה הלאומית
• כתבי הלל בבלי בפרויקט בן-יהודה
• הלל בבלי, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• 'בבלי, הלל בה"ר זלמן־דב', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 117 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1315).
• י. גלבוע, הלל בבלי – המשורר והמבקר, מעריב, 18 ביולי 1958
• על המשורר והסופר ד"ר הלל בבלי, באתר JTA‏, 7 ביולי 1961
• עמ' השער של הספר "חקרי לב" בעריכתו של הלל בבלי, מחידושי התורה של אביו, זלמן דוב ראשגולין (ראשיגולסקי)
• שמואל לייטר, מוטיבים בשירת הלל בבלי, בצרון 292, מאי-יוני 1971
• הלל בבלי, דף שער בספרייה הלאומית
• הלל בבלי, בלקסיקון הספרות העברית החדשה

מפרי עטו:

• לקראת אמריקה, דבר, 4 בנובמבר 1955 (זיכרונות)