הלוח האמוּרי או לוח אמור הוא לוח טקטוני במזרח אסיה הכולל את קרקעית מערב ים יפן ומקטע יבשתי בשטחן של רוסיה, מונגוליה, סין, קוריאה ויפן. הלוח נחשב בעבר כחלק מהלוח האירואסייתי,^[2] אך מחקרים שנערכו בעקבות רעידות אדמה – בהן רעידת האדמה בטאנגשאן בשנת 1976, הביאו להכרה בו כלוח נפרד.^[3] שמו של הלוח נגזר משמו של נהר אמור החוצה אותו ממערב למזרח ונשפך לים אוחוצק.

הלוח האמורי גובל בחמישה לוחות טקטוניים ובשוליו חמישה צמתים משולשים,^[4] לפי כיוון השעון:

במזרח גובל הלוח האמורי בלוח אוחוצק. גבול זה הוא גבול פתיחה ובו מתרחשת התרחקות בין שני הלוחות הנובעת מהתפשטות קרקעית ים יפן. בצפונו של גבול זה, בפינה הצפונית של האי סחלין, מצוי צומת משולש במפגש בין הלוח האמורי, הלוח האירואסייתי ולוח אוחוצק. בצומת זה מתקיימת פעילות סייסמית, האחראית בין היתר לרעידת אדמה בדרגה 7.6 בסולם מגניטודה לפי מומנט שהתרחשה בסחלין ב-27 במאי 1995^[2] ולמותם של כ-2,000 בני אדם.

בפינה הדרום-מזרחית מסתיים הגבול עם לוח אוחוצק בצומת משולש שני, במפגש עם הלוח הפיליפיני. מנקודה זו נוחת הלוח הפיליפיני מתחת ללוח אמור ויוצר אזור הפחתה לאורך שני שקעים אוקייניים: שקע סורוגה ושקע ננקאי. אזור הפחתה זה מסתיים בצומת משולש שלישי, במפגש עם לוח אוקינאווה.

הגבול הדרומי של הלוח האמורי מתחלק לשני חלקים:

• בחלקו המזרחי נמתח גבול פתיחה עם לוח אוקינאווה
• בחלקו המערבי נמתח גבול חילוף עם לוח יאנגצה

במרכז הגבול עם שני הלוחות מצוי צומת משולש רביעי, ממנו יוצא שקע אוקינאווה המפריד בין לוח אוקינאווה ללוח יאנגצה.

בפינה המערבית של הגבול הדרומי מצוי צומת משולש חמישי המשותף ללוח האמורי, ללוח אוקינאווה וללוח האירואסייתי. מכאן ועד לפינה הצפון-מזרחית מקיף הלוח האירואסייתי את הלוח האמורי. המפגש בין שני הלוחות מתבטא בגבולות מעורבים: פתיחה, סגירה וחילוף.

כמי שנחשב לחלק מהלוח האירואסייתי, מהווה הלוח האמורי חלק מליתוספירה יבשתית. עם זאת, חלקו היבשתי המזרחי לחופי ים יפן מורכב ממקטעי קרום אוקייני שחלו בו מעוותים עזים, ומרצועות של טריז משקעים.^[5] טריזים אלה נוצרו החל מהפרם וכלה בקרטיקון עליון,^[6] והם מעידים על הפחתה בטרם פתיחתו של ים יפן במזרח הלוח.

ערך מורחב – ים יפן

ים יפן נפתח בין אמצע האוליגוקן ואמצע המיוקן. העיתוי המדויק של פתיחתו אינו ידוע, וקיימות דעות שונות הנוגעות לו: חלק מהמידע רומז לתהליך ממושך שהחל לפני 12–30 מיליון שנים, וחלק אחר רומז לתהליך קצר יותר שתחילתו לפני 14–16 מיליון שנים.^[7]

הליתוספירה של הקרקעית נוצרה בעקבות העתקה והתפשטות במזרח הלוח הפיליפיני לפני 15–30 מ"ש. בתהליך זה החלו איי יפן – שהיו עד אז קשת געשית בשוליים המזרחיים של אסיה – להיפרד מן היבשת תוך תנועה של כ-45 מעלות בכיוון השעון.

ההפחתה של הלוח הפיליפיני אל מתחת ללוח האמורי – שהחלה לפני כ-6.5 מיליון שנים ונמשכת גם כיום – תרמה ואף הגבירה את הגעשיות בחלקו הדרומי של האי הונשו ובאיים שיקוקו וקיושו,^[7] שנוצרו קודם לכן כתוצאה מהפחתת הלוח הפסיפי טרם פתיחת ים הפיליפינים.

געשיות זו יצרה גם את האי הגעשי סקורג'ימה, שהתחבר לאי קיושו בהתפרצותו בשנת 1914.

• גאולוגיה - מונחים
• טקטוניקת הלוחות
• רעידת אדמה

מדיה וקבצים בנושא הלוח האמורי בוויקישיתוף

• Determination of the Amurian Plate Motion באתר המחלקה לחקר רעידות אדמה באוניברסיטה של טוקיו

טקטוניקת הלוחות
לוחות	הלוח הערבי • הלוח האפריקאי • הלוח האירואסייתי • הלוח הלבנטיני • הלוח האנטולי • הלוח ההודי • הלוח האוסטרלי • הלוח האנטארקטי • הלוח הצפון-אמריקאי • הלוח הדרום-אמריקאי • הלוח הפסיפי • הלוח הקריבי • לוח סקוטיה • לוח נסקה • לוח קוקוס • לוח גורדה • לוח חואן דה פוקה • הלוח הפיליפיני • הלוח האדריאטי • לוח אוחוצק • לוח אוקינאווה • הלוח האמורי • לוח יאנגצה
העתקים ובקעים	הבקע הסורי-אפריקני • העתק סן אנדראס • העתק המלכה שארלוט • ההעתק הצפון אנטולי • ההעתק המזרח אנטולי • משולש עפר • הרכס המרכז-אטלנטי
שקעים אוקייניים	שקע טונגה • שקע מריאנה • שקע קוריל-קמצ'טקה • שקע יפן • שקע ננקאי • שקע אוקינאווה • שקע ריוקיו