הכרוניקה של לָבְרֶנְטי או הקודקס הלברנטי (ברוסית: לַבְרֶנְטְיֶבְסְקָיָה לְיֶטָפּיס - Лаврентьевская летопись) הוא אוסף כרוניקות שנכתב בשנת 1377 על קלף, בידי הנזיר לָבְרֶנְטי. זו אסופה של כמה כרוניקות שמתארות את ההיסטוריה של העמים הסלאביים החל משנת 850 בערך ועד 1305. בראשן הגרסה הקדומה ביותר (ששרדה) של הכרוניקה הרוסית הראשונה, ולצידה כמה כרוניקות מאוחרות יותר, שרובן מספרות אודות אירועים בנסיכות ולדימיר שבצפון רוסיה.
הקודקס הלברנטי הוא כתב היד הקדום ביותר של כרוניקה רוסית שתאריך כתיבתו נכתב בו במפורש. על-פי הקולופון שבסופו הוא נכתב על ידי הנזיר לברנטי מניז'ני נובגורוד, שהתחיל לכתוב ב-14 בינואר1377 וסיים את הכתיבה ב-20 במרץ של אותה שנה.[1] אמנם, 40 העמודים הראשונים של הטקסט נכתבו בכתב יד שונה על ידי סופר אחר.
כתב היד נשמר בכנסיית המולד בולדימיר, רוסיה עד תחילת המאה ה-18 אז עבר לידיים פרטיות. ב-1792 נרכש על ידי הרוזן אספן האמנות אלכסיי מוסין-פושקין (מגלה כתב היד של "משא מלחמת איגור"), וב-1793 פורסם לראשונה הטקסט של "הוראות הנסיך ולדימיר", החלק הראשון שהודפס מכתב היד.
א) הכרוניקה הרוסית הראשונה, "סיפורי השנים שחלפו", במהדורה שנערכה בשנת 1116 בידי ההֶגוּמֵן (ראש מנזראורתודוקסי) סילבסטר מקייב, שכוללת את השנים עד 1110. זו הההעתקה הקדומה ביותר של כרוניקה זו, שהיא החשובה ביותר בתולדות הנסיכויות הסלאביות, והועתקה בקודקסים רבים אחרים. מהדורה זו היללה את הנסיךולדימיר השני, שהיה פטרון הכפר וִידוּבִּיצִ'י (Выдубичи) בו שכן המנזר, ועשתה אותו לדמות מרכזית בנרטיב של סיום הכרוניקה. בין היתר הוכנסה התוספת "הוראות הנסיך ולדימיר".
ב) כרוניקת סוזדל (המורחבת), אסופה של כרוניקות שונות ערוכות יחד עם תוספות, כוללת את השנים 1111-1305. סבורים כי לברנטי העתיק אסופה זו מקודקס שנכתב בטבר (עבור הנסיך מיכאיל מטבר) ב-1305. הכרוניקות העיקריות שכלולות בה:
כרוניקת ולדימיר, מכונה גם כרוניקת סוזדל (המצומצמת) - כוללת את השנים מ-1111 עד לראשית המאה ה-13 (1206 או 1212), גרסאות נוספות של כרוניקה זו נכללו בשלושה קודקסים אחרים שהשתמרו. משערים כי חלקה הראשון הוזמן על ידי אנדרי בוגולובסקי, נסיך ולדימיר וכוללת את השנים עד 1177, חלקה השני אודות וסבולוד הקן הגדול, נסיך ולדימיר ממשיך עד 1193, והחלק השלישי ובו שבחים לוסבולד נכתב על ידי בנו הצעיר יורי השני, נסיך ולדימיר, ומגיע עד שנת 1206 או 1212. כרוניקות ולדימיר שאלו גם ממקורות של דרום רוס בעיקר מן העיר פריאסלאב שנסיכי ולדימיר ראו כמורשתם.[3]
הכרוניקות של רוסטוב - עבור השנים 1206/1212 עד 1281. חלק זה מבוסס על 3 כרוניקות, מהשנים 1239, 1263 ו-1281
כרוניקת טבר - התוספות של קודקס טבר, ובהן אירועים מן השנים 1284 ל-1305.