היצרות תעלת השדרה היא סוג של היצרות חריגה של תעלת השדרה או של הנקבים הבין חולייתיים, שגורמת ללחץ על חוט השדרה או שורשי עצבים. התסמינים כוללים כאב, נמלול וחולשה בגפיים העליונות או התחתונות. בכיפוף הגו לפנים ניתן להקל על תחושת אי-הנוחות, ולכן לעיתים רואים בקרב הסובלים מהתופעה יציבה שמתאפיינת בקיפוזיס. תסמינים חמורים יותר עשויים לכלול בריחת שתן וחוסר תפקוד מיני. ניתן לסווג את היצרות תעלת השדרה לפי אזורי חוט השדרה: אזור החוליות הצוואריות, חוליות בית החזה וחוליות האגן. ההיצרות השכיחה ביותר היא באזור האגן[1], והאבחנה מתבצעת בהסתמך על התסמינים ובאמצעות דימות רפואי.
הטיפול עשוי לכלול תרגילי מתיחה, תרופות, סדים או ניתוח.
היצרות תעלת השדרה
היצרות תעלת השדרה שכיחה בעד 8% מהאוכלוסייה[2], בעיקר אצל אנשים מעל גיל 50. נשים וגברים סובלים מתופעה זו במידה שווה. היצרות תעלת השדרה תוארה לראשונה ב-1803 על ידי אנטואן פורטל, אך למעשה ראיות לקיום התופעה קיימות עוד מימי מצרים העתיקה[3].
סימנים ותסמינים
התסמינים של היצרות תעלת השדרה הם אי-נוחות בעמידה (94%), כאב או אי-נוחות בכתפיים, בזרועות ובכפות הידיים (78%), נמלול או חולשה באזור ההיצרות ומטה (63%) כאב או חולשה בישבן או בירך בלבד (8%) וכאב או חולשה מתחת לברך (3%)[4]. כמו כן יכולה להופיע תסמונת זנב הסוס,, חולשה ונמלול שיכול לכלול את אזור חיץ הנקביים המלווה באי-שליטה בסוגרים, וכן כאבים בגב התחתון.
תחילה עלול לחוש החולה בכאב גב, אולם כאב כזה לא תמיד יופיע. כאשר ההצרות ממוקמת באזור הגב התחתון, עלול להתפתח כאב, נמלול ברגליים, חולשה והתכווצויות בעיקר לאחר הליכה או עמידה ממושכת. ככל שמחמירים התסמינים עלולה להופיע הפרעה ביכולת ההליכה שתבוא לידי ביטוי בהתקצרות המרחק אותו ניתן ללכת לפני שמופיעים כאבים המאלצים עצירה.
דיסק בין-חולייתי עלול להתנפח או לחדור לתעלת השדרה ולהפעיל לחץ על חוט השדרה[5]. כמו כן, מחלה בה מתנוונים הדיסקים הבין-חוליתיים עלולה לגרום להיצרות של תעלת השדרה[6].
שינויי צורה מבניים של החוליות עשויים להביא להיצרות של תעלת השדרה.
גידולים, וביניהם גידול חריג של רקמות רכות המוביל לדלקת, וכמו כן כל סוג של רקמה הגדלה לתוך תעלת השדרה וגורמת ללחץ על עצבים שדרתיים ועל חוט השדרה.
טראומה
גורם עיקרי נוסף להיצרות תעלת השדרה הוא פגיעת טראומה, משום שבמקרים של תאונות ופגיעות טראומה חוט השדרה או תעלת השדרה עלולים לזוז ממקומם ולגרום לשברים בחוליות המגיעים לכדי שבר מלא של העצם עד תעלת השדרה. יתר על כן, אנשים עם תעלת שדרה מוצרת הם בסיכון גבוה לפציעה קריטית בחוט השדרה בזמן תאונה.
אבחון
אבחון של היצרות בתעלת חוט השדרה כולל הערכה מקיפה מצב עמוד השדרה. בשלב הראשוני של תהליך האבחון מתבצעת בדיקת ההיסטוריה הרפואית של המטופל ומצבו הגופני. לאחר מכן, בדיקות הרנטגן ודימות תהודה מגנטית יסייעו באבחנה ובסיווג ההיצרות של תעלת השדרה לפי הארכת גודלה של ההיצרות ומציאת המיקום בו היא לוחצת על קצוות העצבים.
היצרות מתונה עד חריפה של תעלת השדרה בחוליות המותניות L3/L4 וL4/L5
היסטוריה רפואית
ההיסטוריה הרפואית היא הגורם החשוב ביותר בתהליך האבחון, משום שזו תסייע לגורם המטפל להרכיב תמונה כוללת של המצב בהתחשב בתסמינים ספציפיים, בבגורמים אפשריים להיצרותה של תעלת השדרה וכמו כן בגורמים כלליים הבאים לידי ביטוי בכאבי גב.
בדיקה גופנית
בדיקה גופנית של אדם הסובל מהיצרות של תעלת השדרה תסייע לגורם המטפל להבין את מיקומו המדויק של האזור בו יש לחץ על חוט השדרה. גורמים חשובים אליהם יש לשים לב הם אזורים בהם יש אובדן תחושה, נמלול, רפלקס לא טבעי שמקורו בלחץ על חוט השדרה, וכל חולשה שרירית[8].
דימות תהודה מגנטית
דימות תהודה מגנטית היא הבדיקה הנפוצה ביותר לביצוע אבחון של היצרות תעלת השדרה, בשל יכולתה לייצר תמונה ברורה של עמוד השדרה. בדיקת הדימות תהודה מגנטית היא שימושית משום שניתן לראות בתמונות שהיא מפיקה יותר מבנים, כולל עצבים, שרירים ורצועות, מאשר בבדיקות הרנטגן והטומוגרפיה הממוחשבת. יתר על כן, בדיקה זו נותנת תמונה ברורה של הגורם ללחץ על העצב השדרתי.
טומוגרפיה ממוחשבת
בדיקת הטומוגרפיה ממוחשבת מתבצעת לאחר הזרקת חומר ניגוד אל תוך נוזל המוח והשדרה. בדיקה זו אפקטיבית במיוחד כאשר מדובר בהיצרות צידית של תעלת השדרה, כלומר שינוי ברוחבה של תעלת השדרה ולא באורכה. בדיקה זו היא הכרחית לאנשים שלא יכולים מכל סיבה שהיא לעבור בדיקת דימות תהודה מגנטית, למשל לאחר השתלת קוצב לב.
טיפול
ללא התערבות כירורגית
התועלת של טיפולים ללא התערבות כירורגית לא ידועה, משום שעוד לא בוצע מחקר מקיף בנושא[9].
מתן הסבר מקיף על התופעה, ועל הדרכים בהן ניתן להקל על התסמינים הנלווים.
פעילות גופנית לשמירה על מצב בריאותי תקין, וכמו כן ביצוע פעילות אירובית כמו הליכה ושחייה עשוי להקל על התסמינים.
ירידה במשקל על מנת להקל על תחושת אי-הנוחות ועל מנת להאט את התקדמות ההיצרות של תעלת עמוד השדרה.
התערבות כירורגית
התערבות כירורגית באזור הגב התחתון כוללת ניתוח בו מסירים חלק מהחוליה המותנית, ואף חלקים מהרצועות המעובות בסביבתה על מנת להפחית בלחץ המופעל על העצבים השדרתיים.
שתל תוך חולייתי: הכנסת שתל בצורת האות האנגלית U בין שתי עצמות בגב התחתון שמסייע בשמירה על התנועתיות והיציבות של עמוד השדרה לאחר ניתוח. השתל שומר על המרווח הבין-חולייתי כך שהעצבים השדרתיים יכולים לנוע בחופשיות ולהגיע ליעדם המקורי ללא הפרעה.
ניתוחים באזור הצווארי של חוט השדרה יכולים להתבצע הן מהצד הקדמי והן מהצד האחורי של עמוד השדרה, בהתאם למיקום המדויק של הלחץ המופעל על חוט השדרה ובהתחשב במנח של עמוד השדרה הצווארי. ניתוח מהצד הקדמי של עמוד השדרה יבוצע כאשר יש צורך בהסרה של חלק מהדיסק הבין-חולייתי על מנת לייצב את החוליה הסמוכה, מה שיוריד את הלחץ על חוט השדרה. לעומת זאת, ניתוחים מהצד האחורי של עמוד השדרה נפוצים בעיקר כאשר מקבעים את החלק האחורי של החוליה הצווארית לאחר שחלק ממנה הוסר על מנת להקל על הלחץ המופעל על חוט השדרה.
^Mazanec D. J.; Podichetty V. K.; Hsia A. (2002). "Lumbar Canal Stenosis: Start with nonsurgical therapy". Cleveland Clinic Journal of Medicine. 69 (11): 909–917. doi:10.3949/ccjm.69.11.909.
