יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
ההיסטוריה של גיאנה הצרפתית מתחילה בשנת 1498 כשהתגלתה על ידי מגלה הארצות הספרדי, כריסטופר קולומבוס. קודם לכן גיאנה הצרפתית הייתה מיושבת על ידי מספר עמים אינדיאנים, ביניהם: הקלינה (הקריבים), ארוואק, גליבי, פאליקור, טקו, וויאמפי (הידוע גם בשם אויאמפי) וויאנה. לתקופה שלפני גילויה על ידי כריסטופר קולמבוס אין היסטוריה כתובה.
ניסיונות ליצור מושבות בגיאנה הצרפתית
חלוקת העולם לפי חוזה טורדסיאסאמנת ברדה
בשנת 1498 לאחר מסעו השלישי לאמריקה גילה כריסטופר קולומבוס את אזור גיאנה הצרפתית, וקרא לה "ארץ מנודים".
בשנת 1624 ניסו גם צרפתים להתיישב באזור, אך הפסיקו בגלל עוינות מצד הפורטוגזים אשר ראו בפלישת צרפת הפרה של חוזה טורדסיאס, שקבע את חלוקת יבשת אמריקה. למרות זאת, מתיישבים צרפתים ניסו לחזור בשנת 1630 אך נכשלו.
בשנת 1643 הצליחו הצרפתים להקים שם מושבה צרפתית בשם קאיין, שמאוחר יותר הפכה לעיר הבירה של גיאנה הצרפתית. הצרפתים גם הצליחו להקים עיר בשם סינאמארי (Sinnamary).
בשנת 1658 כבשה חברת הודו המערבית ההולנדית את קאיין והקימה במקומה מושבה הולנדית עם שם דומה. בשנת 1664, שוב חזרה צרפת לגיאנה הצרפתית והצליחה להקים שם עוד מושבה מטעמה. בשנת 1667 נקלטה השפה האנגלית באזור.
בעקבות חוזה ברדה, שהסדיר את חילוקי השטחים באזור אמריקה, כל גיאנה הצרפתית עברה לידי צרפת. למשך תקופה קצרה ב-1676 שלטה הולנד על האזור אך לאחר זמן קצר האזור הוחזר שוב לשלטון צרפת.
בשנת 1809, כבשה שייטת אנגלית ופורטוגזית את גיאנה הצרפתית לטובת הפורטוגזים, אך בסוף הוחזר האזור לצרפת, תחת השגחה פורטוגזית שארכה עד 1817.
תחת שלטון צרפת
גיאנה הצרפתית היוותה משאב כלכלי חשוב למדינות ששלטו בה, הן בזכות אלפי הילידים ששימשו כעבדים והן בזכות אוצרות הטבע שהמושבה סיפקה. עיקר היצוא שלה היה סוכר, עץ, פלפל ותבלינים אחרים, וקאיין הבירה הייתה מוקפת מטעים. בשנת 1848 ביטלו הצרפתים את העבדות באזור, וחלק מן העבדים ברחו ליערות. ב-23 ביולי 1886 התגלה לראשונה זהב באזור.
לאחר כניעת צרפת לגרמניה במלחמת העולם השנייה, שמרה גיאנה הצרפתית על נאמנותה לצרפת של וישי. בחודש מרץ 1943 הוחלף שלטון וישי במושבה בהפיכה לא אלימה, בידי ועדה שתמכה בצרפת החופשית, שנתמכה על ידי קציני הצבא במושבה.
ב-1959 הציע שמעון פרס לז'אק סוסטל, שר המושבות הצרפתי, את החכרת גיאנה לישראל תמורת שני מיליון דולר[1] על מנת שתשמש לה כמושבה. סוסטל הסכים. פרס הצליח לשכנע בעניין זה את הלל דן והם שיגרו משלחת של שבעה אנשים לתור את הארץ הזו.
המשלחת חזרה עם דו"ח מפורט וסרט של הביקור. ליוזמה היו מספר מתנגדים. פנחס ספיר התנגד לכך באמרו כי "זה אסון, קולוניאליזם, אימפריאליזם שימיט שואה באפריקה והתנגדות בדרום אמריקה". גם דוד בן-גוריון השתכנע שאין לישראל מה לחפש בג'ונגלים של גיאנה. ההצעה נדחתה על ידי הממשלה בישראל.[2][3] גולדה מאיר התנגדה והודיעה שהדבר יקום על גופתה המתה, אך פרס טען שזה היה רעיון גדול.[4]
