PROFILPELAJAR.COM

הימור פתולוגי
תחום	פסיכיאטריה
גורם	הימור
סיווגים
ICD-10	F63.0
ICD-11	6C50

הימור פתולוגי היא הפרעה נפשית המתבטאת בהתמכרות להימורים. עיסוק בהימורים אינו מהווה כשלעצמו סימן למחלת נפש, אולם צורך כפייתי להמר, הפוגע קשות במהלך חייו התקין של הפרט, נחשב להפרעה נפשית שעלולה להיות קשה והרת אסון לאדם ולמשפחתו.

סימפטומים

בדרך כלל התהליך שבו הופך ההימור לפתולוגי מורכב משלושה שלבים: בתחילה מצליח המהמר לזכות בסכומי כסף, מה שמסב לו ריגוש והנאה. בשלב השני ההימורים גוררים איתם גם הפסדים כספיים גדולים. בשלב השלישי המהמר מנסה נואשות להשיב לעצמו את הסכומים שאיבד על ידי הימור נוסף, אבל פעולותיו רק הולכות ומשקיעות אותו עמוק יותר בתהום החובות.

יש להבחין בין המהמרים הפתולוגיים לבין המהמרים החברתיים, אשר יודעים להגביל את משחקם למידה שתסב להם הנאה, אך שלא תפגע בהתנהלותם התקינה של חייהם. כן יש להבחין בין המהמרים הפתולוגיים לבין המהמרים המקצועיים, המתכננים להפיק רווח פיננסי מההימורים ואוחזים במשמעת עצמית המאפשרת לממש תוכנית זו.

שני שלישים מהסובלים מתסמונת ההימור הפתולוגי הם גברים ושליש הן נשים^[1]. מקובל להניח שהיא שכיחה יותר בקרב מובטלים ובקרב שכבות מצוקה, ושמכורים לאלכוהול ולסמים נמצאים בקבוצת סיכון גם לגבי התמכרות זו^[2]. נמצא מתאם בין התפתחות הפרעות חרדה ודיכאון לבין ההימור הפתולוגי, אם כי קשה לדעת בבירור מה הסובב ומה המסובב בקשר ביניהם^[3].

בניגוד לחומרים כמו אלכוהול וסמים, הידועים כממכרים מבחינה נוירו־ביולוגית, ההכרה בהתמכרות להימורים הגיעה באיחור. רק במהדורה החמישית של ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי, ה–DSM, שפורסמה בשנת 2013, הופיעה ההתמכרות להימורים בפעם הראשונה כאבחנה פתולוגית תחת הסיווג "הפרעת הימורים" (Gambling Disorder). האבחנה מפרטת רשימה של סימפטומים, כמו הצורך להגדיל את גובה ההימור כדי להשיג ריגוש, חוסר מנוחה ועצבנות כאשר מנסים להפחית או להפסיק את ההימורים, כישלון של ניסיונות לשלוט ולהפחית, נטייה להמר במצבי מצוקה, שימוש בשקרים להסתרת ההתמכרות, סיכון או איבוד קשרים משמעותיים או מקומות עבודה^[4]. בשנת 2006, בארצות הברית דווח כי 5 מיליון אנשים מוגדרים "מכורים להימורים". 15 מיליון נוספים נמצאים בסכנת התמכרות^[1].

בתחילת שנות ה-2000 החלה עלייה עולמית במספר המכורים להימורים, לאחר שהוקמו מאות אתרי הימורים באינטרנט שהגדילו את הנגישות והזמינות של ההימורים^[5]^[6].

על פי מחקר אפידמיולוגי שנערך בישראל ב-2023 (לפני אירועי 7 באוקטובר 2023) ופורסם ביולי 2024 על ידי פרופ' גבריאל-פריד, ד"ר נועה ונה ועמית לוונטל, קצת פחות מ-50% מהישראלים נוהגים להמר לפחות פעם בשנה, בהשוואה לכ-70% במדינות אחרות. לעומת זאת אחוז הישראלים שסובלים מבעיות הקשורות בהימורים עומד על כ-16.7% מכלל האוכלוסייה בישראל - נתון גבוה באופן יחסי למדינות אחרות בעולם. המחקר מראה עוד כי אחוז המכורים להימורים בישראל גבוה ביחס לעולם. בישראל יש 1.3% מהמרים בסיכון גבוה, לעומת 0.5%-1% בשאר העולם. אחוז המהמרים בסיכון בינוני בישראל עומד על 5%, לעומת 2%-3% בשאר העולם. לפי המחקר יש בישראל כ 400,000 מהמרים בסיכון בינוני וגבוה. הנתונים מראים שאחוז המהמרים בסיכון בישראל גבוה ביחס לשאר העולם, למרות שבישראל אין בתי קזינו חוקיים ושוק ההימורים החוקיים מוסדר ושמרני יותר ביחס למדינות אחרות.^[7]

טיפול

אין תרופות מאושרות לטיפול בהימור פתולוגי, אך יש יסוד להנחה כי תרופות נוגדות דיכאון יכולות להועיל גם כנגד הפרעה נפשית זו.

ההסברים להימור הפתולוגי הם ביהביוריסטיים - ההימור יוצר סיפוק ומשכך חרדות ולפיכך מהווה חיזוק חיובי, או פסיכואנליטיים - ההימור מהווה תחליף מעין אירוטי לאוננות או נובע מרצון להענשת העצמי.

נראה שהמניע העיקרי להימור הפתולוגי הוא ההתמכרות לריגוש, אולי יותר מאשר החיפוש אחר רווח פיננסי. דווח שהפסקת ההימורים הובילה לסימפטומים של גמילה הדומים לתסמיני הגמילה מסמים.

ניסיונו של המחוקק בארצות מסוימות (בהן ישראל) להילחם בהימורים מעמיד את המכור להם במצוקה כפולה - לא רק שהתנהגותו פוגעת בסדרי חייו, היא גם נחשבת לפלילית (החשבת ההימורים לעבירה אינה חידוש מודרני: כבר במצרים העתיקה היו שולחים את המהמרים לעבודת פרך במכרות).^[^{דרוש מקור]}

מצד שני, במקרים רבים המהמר הפתולוגי יהפוך לעבריין לא רק בשל ההימור עצמו, אלא בשל עבירות הנובעות מהרצון להשיג כספים כדי לאפשר את ההתעסקות בו. גנבות, עבירות זיוף, עבירות מס, מעשי שוד – כפי שבמקרים רבים עומד מאחוריהם הרצון להשיג כסף לרכישת סמים, כך הם יכולים לנבוע גם מהתמכרות להימורים.^[^{דרוש מקור]}

אף שלא מקובל לראות בהתמכרות להימור הצדקה הפוטרת מאחריות לביצוע מעשה פלילי, מכירה הפסיקה באפשרות להקל בעונש אם העבירה נעשתה בעטייה של התמכרות זו.

בספטמבר 2017, הודיעה משרד הבריאות כי יוקמו שני מרכזים ראשונים לטיפול במכורים להימורים בישראל^[4].

קווי דמיון בין התמכרות לסמים לבין התמכרות להימורים

קווי הדמיון בין התמכרות להימורים והתמכרות לסמים, טמונים במסלולים הנוירו-ביולוגיים המשותפים שלהם ובמנגנונים הפסיכולוגיים שבאמצעותם הם מפעילים את השפעותיהם על התנהגות המכורים^[8]^[9].

מכורים לסמים ומכורים להימורים חווים עלייה גבוהה בשחרור הדופמין במוח^[9]. למשל, בגרעין האקומבנס (Nucleus accumbens) במהלך השימוש או ההתנהגות הממכרת. באמצעות עליה זו הם משיגים תחושת הנאה מוגברת ^[10]. בנוסף, פעילות מוחית דומה נצפתה בקליפת המוח הקדם מצחית מדיאלית (Ventromedial prefrontal cortex) והמערכת הלימבית (The limbic system) בקרב מכורים להימורים לזו הנצפית בקרב מכורים לסמים, לדוגמה קוקאין ^[11]. אזור הידוע כמעורב בקבלת החלטות, ויסות רגשי ועיבוד תגמול ^[12].

כמו כן, בעת צריכת סמים, נלווית גם עלייה בפעילות המוח שנצפית באזור האינסולה (Insula) אשר שייך למסלול העונג במוח. נמצא כי האינסולה מעורבת גם בהימור פתולוגי. יתרה מכך, נמצא כי האינסולה מופעלת בצורה דומה גם אצל מכורים להימורים וגם אצל מכורים לסמים כאשר הם נחשפים לגירויים שמזכירים להם את פעולת השימוש וגורמים להם לתשוקה. למשל, מזרק הרואין או אורות וצלילים של מכונת המזל בקזינו ^[13].

יתרה מזאת, אנשים המכורים להימורים חווים תסמיני גמילה הדומים לאלה של אנשים המכורים לסמים כאשר הם מנסים להפסיק להמר. תסמינים אלו כוללים חרדה, עצבנות וחוסר שקט. תופעות אלו מצביעות על כך שהתמכרות להימורים אינה רק בעיה התנהגותית אלא גם נוירולוגית^[8].

כיום, בוחנים את האפשרות לקבלת טיפול בהתמכרות להימורים על ידי נלטרקסון (Naltrexone) שהיא התרופה בה משתמשים לטיפול בהתמכרות לאופיואידים, למשל, הרואין ^[14].