היינריך שטיינר נולד בשנת 1859 בסניץ (Szenitz; כיום סניצה, Senica) שבאימפריה האוסטרו-הונגרית (כיום במערב סלובקיה) במשפחה יהודיתמתבוללת. לאחר שאביו נפטר במגפתחולירה בשנת 1860, החל לעבוד כדי לעזור לאמו, התפרנסה מחנות מכולת.
התחנך בבית ספר עממי, וכנער הגיע לבירהוינה, השתקע בה ועסק בה בנעוריו במסחר. מאוחר יותר החל לעסוק בכתיבת ספרות, שירה וביקורת אמנות. היה המו"ל והמנהל של מגזין האופנה Wiener Mode (שם הודפס בהמשך כתב העת הציוני "די ולט" בתשעת החודשים הראשונים לקיומו).
בעקבות פרסום ספרו של הרצל "מדינת היהודים", היה יורק-שטיינר לאחד מראשוני תומכיו של הרצל ולחבר התנועה הציונית. הוא נמנה עם חברי ועדת הארגון של הקונגרס הציוני הראשון (1897) וממייסדי כתב העת "די ולט". במהלך הקונגרס הראשון נבחר לשמש יו"ר הוועדה לקביעת תקנון ההסתדרות הציונית, בהמלצתה גובשו תקנות ההסתדרות. בשנת 1903 יצא בשליחות הרצל להקמת סניף של בנק אנגלו-פלשתינה בניו יורק. לאחר מכן התערערו יחסיהם באופן זמני בעקבות התנגדותו לתוכנית אוגנדה, אך הוא המשיך לשמש איש אמונו, ובשנת 1904 שימש נציגו בשיחות מול הוותיקן שבהן התקבלה הסכמה להתיישבות יהודית בארץ ישראל.
יורק-שטיינר חיבר סיפורים רבים, שחלק גדול מהם פורסם בעיתון "די ולט". עם סיפוריו הבולטים נמנים Der Talmudbauer (גרמנית: "האיכר התלמודי"; כותרת משנה: 'מחייהם של יהודים בפלשתינה'), שאותו פרסם כסיפור בהמשכים, Die Kunst als Jude zu leben ("האמנות לחיות כיהודי"), הנובלהMaskir ועוד. בסיפוריו עסק יורק-שטיינר בתרבות היהודית ובחיים היהודיים על בעיותיהם.
'האיכר התלמודי: מחייהם של יהודים בפלשתינה' (Der Talmudbauer) – סיפור בהמשכים בעיתון "די ולט", גיליונות 35–51 (בגרמנית): 1, 2(הקישור אינו פעיל), 3(הקישור אינו פעיל), 4(הקישור אינו פעיל), 5(הקישור אינו פעיל), 6(הקישור אינו פעיל), 7(הקישור אינו פעיל), 8(הקישור אינו פעיל), 9(הקישור אינו פעיל), 10(הקישור אינו פעיל), 11(הקישור אינו פעיל), 12(הקישור אינו פעיל), 13(הקישור אינו פעיל), 14(הקישור אינו פעיל), 15(הקישור אינו פעיל), 16(הקישור אינו פעיל), 17(הקישור אינו פעיל)
