PROFILPELAJAR.COM

הטלת שתן לילית
תחום	אנדוקרינולוגיה
גורם	תפלת השתן, תפלת שתן כלייתית, תפלת שתן מרכזית
תסמינים	diuresis
טיפול	desmopressin
קישורים ומאגרי מידע
MeSH	D053158
סיווגים
ICD-10	R35
ICD-11	MF50.0

הטלת שתן לילית (Nocturia), הוא תסמין נפוץ של דרכי השתן. הוא מוגדר על ידי ארגון International Continence Society-ICS כצורך של הפרט להתעורר פעם אחת או יותר במהלך הלילה על מנת להטיל שתן.^[1] התסמין עלול להשפיע על איכות חייהם של אנשים מתבגרים. תסמין זה קשור לתחלואה נלווית, הנוגעת למחלות נוספות ולא רק לדרכי השתן, במיוחד אצל קשישים.

הפתופיזיולוגיה של הטלת שתן לילית היא רבת פנים ומורכבת. לכן, ייתכן שהגורם שלה לא יהיה ברור במספר משמעותי של חולים.^[2] אפשר לטפל ולהקל על התופעה כשמקפידים לבצע בירור והערכה. כאשר מטפלים בתסמין, חשוב להבין את משמעותו, את הסיבות שגורמות לו ואת דרכי הטיפול. בנוסף לכך חשוב להבחין בין השתנת לילה להפרעות הערמונית, שמאפיינות גברים מבוגרים בלבד.

אפידמיולוגיה

שכיחות התופעה עולה עם הגיל. מעל 50% מהגברים והנשים מעל גיל 60 סובלים מהתופעה. השיעור עולה עם הגיל, ובגיל 80 מרבית האוכלוסייה תקום פעם אחת בלילה להטיל שתן. בטבלה^[3] הזו מתוארים שיעורי האנשים הסובלים מהשתנה לילית לפי הגיל.

הגיל (בשנים)	אחוז הסובלים מהשתנה לילית
20-50	5%-15%
50-70	20%-30%
+70	50%-90%

סיבות וגורמים

סיבות רפואיות:

סיבות רפואיות כלליות - שינויים במערכת העצבים המרכזית, מחלות המשפיעות על מערכת הלב כמו יתר לחץ דם ואי ספיקת לב, מערכת הנשימה כמו דום נשימה בשינה.
סיבות אורולוגיות הקשורות לתפקוד שלפוחית השתן.

סיבות סביבתיות: רעש, אור, חלומות, כאבים, חרדות, אך גם גירוי עקב שלפוחית מלאה.

אבחנה

הטלת שתן לילית נובעת מגורמים שונים המאותרים על ידי בירור פשוט יחסית. אנמנזה רפואית מפורטת תקבע מה תקני עבור המטופל ובמקרים רבים תרמוז על מקור התופעה. כשלב ראשון, צריך לברר את הרגלי היום-יום, במיוחד שתייה ואכילה ומועדן. לדוגמה, ניתן למצוא אנשים שנוהגים לשתות הרבה סמוך לשינה, עם נטילת התרופות הקבועות. כמו כן, חשוב לסקור את התרופות שהמטופל נוטל, במיוחד אלו המשפיעות על תפוקת השתן. רישום מדויק של סוגי התרופות הניטלות ומועדן חשוב. בדיקה גופנית ממוקדת בלחץ דם, קוצר נשימה, השמנה, מישוש שלפוחית מלאה או גושים באגן, בדיקה נרתיקית לסימני דלדול או צניחת אברי האגן, בדיקת החלחולת למתח הסוגר, תוכן צואתי, מרקם וגודל הערמונית, בצקות בגפיים תחתונות, בדיקה עצבית ממוקדת לדרמטומים (Dermatomes) המותניים והעציים (Sacral).

בדיקות מעבדה

הבדיקה המשמעותית ביותר היא בדיקת השתן הכללית. המטרה של בדיקה זו היא שלילת תהליך זיהומי, אשר עלול לגרום לתלונות של תכיפות בהטלת השתן, בעוד התכונות הפיזיקליות של השתן הן בעלות משמעות גדולה: המשקל הסגולי של השתן הוא בעל חשיבות רבה. נוכחות סוכר בשתן מעידה על סוכרת לא מאוזנת. מדידת אוסמולריות של השתן (Urine osmolality) מספקת מידע רב במקרים של היעדר יכולת לרכז את השתן במחלות כגון תפלת השתן (Diabetes insipidus) ואי ספיקה של יותרת הכליה. בדיקות הדם קשורות במקרים של תפוקת שתן מוגזמת בכל היממה.

יומן תכיפות ונפחי הטלת השתן

למרות שברוב המקרים האנמנזה משקפת את הרגלי המטופל, כלי האבחנה העיקרי לאבחון הוא יומן תכיפות ונפחי הטלת השתן במשך שלוש יממות רצופות לפחות. ביום זה המטופל מתבקש לרשום, תוך רישום מדויק, את השעה שבה הטיל שתן, וציין בעזרת כלי מדידה את נפח ההשתנה ולשפוך את השתן. כלי אבחון פשוט זה מאפשר לקבל מידע מדויק על הרגלי השתייה והאכילה לפי תפוקת השתן במשך 24 שעות, מספר הטלות השתן במשך יממה, מספר היקיצות במשך שעות השינה להטלת שתן, תפוקת שתן כוללת ביממה ובשעות הלילה (מחושב לפי נפחי ההשתנה מתוך שינה נוסף על נפח הטלת השתן הראשונה בבוקר). כמו כן, ניתן ללמוד על נפחי ההשתנה במשך היום והנפחים בלילה.

אבחנה והטיפול נגזרים מתרשים זרימה פשוט, שעיקרו מבוסס על ניהול יומן לרישום תכיפות ונפח הטלת השתן. לפי יומן הרגלי תכיפות ונפחי הטלת שתן ניתן לאבחן אחד מן המצבים הבאים: תפוקת שתן לילית מוגברת, הפרעה באחסון השתן בשלפוחית, הפרעות שינה או שילוב חלקי או מלא של החלקים האלה.

דימות

כאשר השתנה לילית קשורה בהפרעה בתפקוד שלפוחית השתן, נדרשות בדיקות דימות של דרכי השתן.

טיפול

אורח חיים

יש הרבה צעדים שאנשים יכולים לנקוט כדי להקל את התסמינים של התופעה. איסור של קפאין ואלכוהול סייע לכמה אנשים עם המחלה.^[1] אם המטופל לא סובל מאי ספיקת לב, ניתן ללבוש גרבי דחיסה לאורך היום כדי למנוע צבירת נוזל ברגליים, מה שגורם לייצור מופחת של שתן.

טיפול תרופתי

בקבוצה של הסובלים מהשתנה לילית עקב השתנה מוגברת כוללת, הטיפול התרופתי ייגזר מהגורם האטיולוגי. הטיפול התרופתי יהיה מתן מרדימים להפרעות שינה, משתנים להפרעות לבביות, נוגדי שתינה להשתנה מוגזמת לילית ואנטי-מוסקרינים לפעילות יתר של השלפוחית.

ניתוח רפואי

אם הסיבה קשורה לחסימה של הערמונית או בשלפוחית השתן, ייתכן שיהיה צורך בפעולות כירורגיות. כריתת ערמונית או חתך דרך השופכה של הערמונית ותיקון ניתוחי באגן הם שתי אפשרויות לטיפול ויכולות להקל את התסמינים של הטלת שתן לילית.

השפעה

למרות שהשתנה לילית אינה ידועה כמחלה בקרב האוכלוסייה, יותר מ-60% מאנשים דיווחו שזה משפיע על חייהם באופן שלילי.^[3] לתופעה זו יכולה להיות השפעה רבה על איכות חייהם של אנשים רבים, במיוחד אצל שכבות גיל גבוהות שחווים את התסמינים בצורה ניכרת. היא קשורה לחוסר והפרעת שינה, אשר יכולה לגרום לבעיות רבות אחרות כגון עייפות, שינויים במצב רוח, פריון לקוי, חוסר אנרגיה, עלייה בתאונות, וחוסר תפקוד קוגניטיבי.^[4]^[5] עשרים וחמישה אחוזים של נפילות אצל אנשים מבוגרים מתרחשות במהלך הלילה, ו-25% מהנפילות האלה מתרחשות בגלל צורך להטיל שתן.^[6] מחקר שנערך לאחרונה בשוודיה חקר אנשים שסובלים מהטלת שתן לילית לעומת אנשים ללא התסמין. המחקר הראה יותר הפרעות בקרב האנשים הסובלים מהתסמין. ^[7] בנוסף, התסמין יכול בין היתר לגרום לסיכון מוגבר לתמותה ותחלואה. קיים מבחן לבדיקת איכות חיים של אנשים הסובלים מהטלת שתן לילית. לפני בדיקה זו, לא הייתה שום דרך למדוד את מידת ההפרעה השונה אצל אנשים שונים. עד כה, המבחן הצליח להפריד בין גברים שחווים מספר שונה של הטלות שתן ללילה. עם זאת, המבחן לא הניף הצלחה דומה בקרב נשים.^[8]