החתול שאיננו שם הוא ספר הדן בפילוסופיה מאת רון אהרוני שיצא לאור בהוצאת מאגנס בשנת 2009.
מקור שמו של הספר הוא באמרה של הפילוסוף ויליאם ג'יימס: "פילוסוף הוא עיוור שמחפש בחדר חשוך חתול שחור שאיננו שם". האמרה הזאת מבטאת את החידתיות האופפת את הפילוסופיה, והתחושה שאין יודעים במה בדיוק היא עוסקת. הספר מנסה להגדיר מהי הפילוסופיה, ולהסביר מניין נובעות תכונותיה: היעדר האובייקט לחקירה, העובדה שאי אפשר להשיב לשאלותיה על ידי התבוננות במציאות, העובדה שהבעיות הפילוסופיות המרכזיות אינן נפתרות לאורך אלפי שנים, תחושת שמיטת הקרקע מתחת לרגליים שאופיינית לדיונים פילוסופיים.
בעיית הגדרת הפילוסופיה נחשבת עצמה לפילוסופית, אבל בעיני המחבר מובנה הוא – אילו מאפיינים של דיון מזוהים כ"פילוסופיים", שהיא שאלה פסיכולוגית. על פי טענת המחבר זהו אם כן ספר לא פילוסופי על הפילוסופיה.
הפילוסופיה עוסקת בחשיבה האנושית. אולם לכאורה החשיבה היא חלק מתופעות הטבע, ואפשר היה לחקור אותה בצורה מדעית-עובדתית. השאלה המרכזית שבה עוסק הספר היא מדוע הפילוסופים אינם רואים זאת כך, ומדוע הסתכלותם בחשיבה האנושית אינה אמפירית (ניסויית). התשובה שנותן הספר היא שהמאפיין את הפילוסופיה אינו אובייקט החקירה, אלא דרך החקירה. טענתו של המחבר היא שהמאפיין את החקירה הפילוסופית הוא הנחה של זיהוי בין המערכת המושגית הנחקרת לבין זו המשמשת לחקירה. למשל, השאלה הספקנית "האם קיים עולם חיצוני או הכול נמצא במוחי" תלויה לחלוטין בכך שהאדם השואל זהה לאדם שעליו הוא שואל. השאלה "האם כל העולם הוא חלום של המלך האדום" (כך טוען טווידלדי במבעד למראה של לואיס קרול) היא חסרת משמעות.
את הרעיון של הספר מסכם המחבר בשתי אמירות:
א. בהסתכלות באחר אין פילוסופיה.
ב. חקירה עצמית תקינה דומה בכול לחקירתו של אחר.
המסקנה משתי אלה היא שבהסתכלות נכונה בעצמך, שבה מופרד החלק החוקר מן הנחקר, נעלמת תחושת הפילוסופיות של הבעיות. למשל, השאלה "מהי האמת" הופכת לשאלה "כיצד מתנהל מושג האמת במוחי". שאלות אחרות, שהמחבר קורא להן "ארכיטיפיות", נעלמות בהסתכלות מן הצד, וכל זכות קיומן באה להן ממבנה החקירה הלא מפריד. אלה הן בעיות הספקנות, חופש הרצון, בעיית היסק הרצוי מן המצוי של יום, ובעיית גוף-נפש.
קישורים חיצוניים
