החזית השחורה

החזית השחורה
Schwarze Front
מדינה רפובליקת ויימאר, גרמניה הנאצית עריכת הנתון בוויקינתונים
מנהיגים אוטו שטראסר עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות יולי 1930 – יולי 1934 (כ־4 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
אידאולוגיות שטראסריזם, פופוליזם, אנטי-קפיטליזם, לאומיות מהפכנית, אנטישמיות כלכלית עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה ברלין עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הליגה הקרבית של הנציונל-סוציאליסטים המהפכנייםגרמנית: Kampfgemeinschaft Revolutionärer Nationalsozialisten או בראשי תיבות: KGRNS) הידועה יותר בכינוי החזית השחורה (Schwarze Front) הייתה תנועה פוליטית קצרת-ימים, אשר התנתקה מהמפלגה הנאצית ופעלה ליישום עקרונות השטראסריזם.

היסטוריה

האחים אוטו וגרגור שטראסר, היו ממקימי המפלגה הנאצית. עם זאת, בהדרגה הם פיתחו תת-זרם בתוך האידאולוגיה הנאצית אשר נודע בשם שטראסריזם על שמם. השטראסריזם נטה להדגיש יותר את העקרונות הסוציאליסטיים והכלכליים באידאולוגיה הנאצית, ופחות את הפן הגזעני שבה. ב-1930 סר חינו של אוטו שטראסר בעיני מנהיג המפלגה אדולף היטלר, והוא עזב את המפלגה.

שטראסר הקים יחד עם פורשים נוספים את "החזית השחורה" במטרה לזרוע מחלוקות ופירוד בתוך ההנהגה הנאצית, ולהציב אלטרנטיבה לפופולריות ממנה נהנה היטלר. שטראסר טען שהיטלר בגד בעקרונות הנאציים וסילף אותם. הוא הצביע על מצע 25 הנקודות שעל פיו הוקמה המפלגה הנאצית (מצע שמעולם לא שונה), והראה כיצד היטלר סטה מהם על ידי כך שהעדיף לקדם גזענות לשמה לפני שקידם מהפכה אנטי-קפיטליסטית. כסמל התנועה, בחר שטראסר את הפטיש והחרב, אשר משמשים עד היום כסמלן של קבוצות שונות ברחבי העולם.

החזית השחורה מעולם לא כללה יותר מכמה אלפי חברים, והיא לא באמת יכלה להוות אלטרנטיבה למפלגה הנאצית. ב-1934 נרצח גרגור שטראסר במהלך ליל הסכינים הארוכות, ויחד עמו נרצחה כל האופוזיציה הסוציאליסטית בתוך המפלגה הנאצית. אוטו שטראסר נמלט מגרמניה לצ'כוסלובקיה. באמצעות תחנת רדיו שהקים, המשיך שטראסר לנסות ולהשפיע על הציבור הימני בגרמניה להתנער מהיטלר. אחרי שצ'כוסלובקיה נכבשה בידי הנאצים, נמלט שטראסר לקנדה.

לקריאה נוספת

  • Wolfgang Abendroth: Das Problem der Widerstandstätigkeit der "Schwarzen Front". In: Vierteljahrshefte für Zeitgeschichte. Jahrgang 8, Heft 2, Institut für Zeitgeschichte, München 1960. S. 181–187 (PDF-Datei; 477 kB)
  • Otto-Ernst Schüddekopf: Linke Leute von rechts. Die nationalrevolutionären Minderheiten und der Kommunismus in der Weimarer Republik. Kohlhammer, Stuttgart 1960.
  • Jean-Michel Palmier: Weimar in Exile: The Antifascist Emigration in Europe and America. Payot, Paris 1988.