בפיגוע התאבדות בקו 830 של חברת אגד, ב-5 ביוני2002 בסמוך לצומת מגידו, היה קורבן אחד מתוך 17 הרוגים אשר הפתולוגים לא הצליחו לזהות, ואף אחד מבני משפחתו לא בא לזהות את הגופה. בעקבות תעלומת זהות ההרוג ה-17, יצאו הבמאי דוד אופק ושותפיו לנסות לגלות את זהותו, כמעט ללא כל קצוות חוט לפתרון התעלומה. במהלך הדרך הם פגשו אישים ודמויות אשר היו באזור הפיגוע או באוטובוס, קציני משטרה האחראים על חקירת האירוע, דמויות אשר נקשרו לסיפור ימים רבים לפני כן, ואף את המאייר גיל ג'יבלי לציור הקלסתרונים במהלך המסע לגילוי ההרוג האנונימי.
בעקבות קלסתרון שפורסם פנה נהג מונית משדרות, והודיע על כך שהיה צריך להסיע מישהו הדומה לקלסתרון לתחנה המרכזית בתל אביב, והוא אמר לו שהוא בדרכו לחופשה בכנרת. נהג המונית הכיר אותו ואת משפחתו מהעיר שדרות, ופנה למפרסמי המודעה שהיו כחמישה חודשים מתחילת הפקת הסרט בניסיון להגיע להרוג ה-17 בפיגוע. מאמצים רבים של כיווני חקירה הושקעו במטרה לזהותו, הכולל שיתוף פעולה עם משטרת ישראל, פתיחת תיק חקירת הפיגוע, כולל חומר מסווג מחקירת הפיגוע, והאנשים שהיו על האוטובוס ויכלו לשפוך אור על הפרשה.
כעבור חצי שנה מתחילת החיפושים זוהתה גופת ההרוג, אליהו (אליקו) תימסיט, בן 32, תושב העיר שדרות. תימסיט היה בדרכו לחופשה בכנרת. מתברר כי המשפחה הודיעה על העדרו למשטרת שדרות רק במהלך חודש יולי, כחודש לאחר הפיגוע, אך במשטרה לא קישרו בין האירועים.
תימסיט נקבר בטקס דתי בבית העלמין בשדרות, בסמוך לאימו שנפטרה שלושה חודשים לאחר מותו בפיגוע. טרם זיהויו נקבר כאלמוני בחלקת הלא-יהודים בבית העלמין באשקלון. השאיר אחריו אב ושבעה אחים.[1]
הסרט היווה ההשראה לרומן הגרפי של רותו מודן קרוב רחוק.
