הדיוקן המשפחתי (וויאג'ר)

הדיוקן המשפחתי של מערכת השמש שצולם על ידי וויאג'ר 1

הדיוקן המשפחתי, (באנגלית: Family Portrait) או לפעמים דיוקן כוכבי הלכת, הוא תמונת פסיפס הכוללת את רוב כוכבי הלכת במערכת השמש, שצולמה על ידי הגשושית וויאג'ר 1 ב-14 בפברואר 1990 ממרחק של כ-6 מיליארד קילומטרים מכדור הארץ. הפסיפס מורכב מאוסף של צילומים בודדים של שישה כוכבי לכת ורקע חלקי המתעד את מיקומם היחסי. הפסיפס מורכב מ-60 תמונות שונות.[1] התמונות ששימשו לחיבור הפסיפס היו התצלומים האחרונים שצולמו על ידי גשושיות וויאג'ר (שהמשיכו להעביר טלמטריה אחרת לאחר מכן), והיו גם המקור לתמונה המפורסמת של נקודה כחולה חיוורת של כדור הארץ. האסטרונום קרל סייגן, שהיה חלק מצוות המדע והצילום של וויאג'ר, פעל במשך שנים רבות כדי לאפשר הקצאת זמן ומשאבים לצילום התמונות.[2]

תיאור

תרשים של הדיוקן המשפחתי המראה את מסלולי כוכבי הלכת ואת מיקומה היחסי של הגשושית וויאג'ר 1 כאשר צילמה את התמונות.
מיקום הגשושית וויאג'ר 1 מעל מישור המילקה ב-14 בפברואר 1990

בתמונה ניתן לראות שישה כוכבי לכת משמאל לימין: צדק, כדור הארץ, נוגה, שבתאי, אורנוס, נפטון. השמש, גם היא נקודת אור במרחק זה, כלולה בתמונה. שלושה כוכבי לכת לא נכללו: כוכב חמה היה קרוב מדי לשמש מכדי להיראות ולא ניתן היה לזהות את מאדים בגלל הזווית היחסית שלו, וכתוצאה מכך הוא היה נראה כמו סהר דק מנקודת המבט של החללית, ופלוטו (שבשנת 1990 עדיין נחשב לכוכב לכת) לא נכלל בגלל שגודלו הקטן ומרחקו מהשמש השאירה אותו עמום מכדי לראות בצורה ברורה בתמונה. ניתן היה לצלם את מאדים באמצעות מסנן אחר ולא צבעוני, אך עד שהיו מיישמים את התהליך בתוכנה ובפיקוד, רצף הפקודות כדי היה תוך כדי ביצוע.

לפסיפס יש מראה בלתי אחיד. התמונות הבודדות צולמו באמצעות מסננים שונים בחשיפות משתנות כדי להוציא כמה שיותר פרטים בכל אחת. לדוגמה, השמש צולמה עם המסנן הכהה ביותר והחשיפה הקצרה ביותר הקיימת, כדי למנוע פגיעה בתתי המערכות של מערכת ההדמיה. רוב התמונות צולמו בגווני אפור עם מצלמת הזווית הרחבה של הגשושית, בעוד שתצוגות תקריב של כל כוכב לכת צולמו בצבע באמצעות מצלמת הזווית הצרה.[3]

רצף התמונות צולם במרחק של כ-40.11 יחידות אסטרונומיות (6 מיליארד ק"מ) מכדור הארץ ומזווית של כ-32 מעלות מעל מישור המילקה. מבין שתי חלליות וויאג'ר, וויאג'ר 1 נבחרה לצלם את הפסיפס מאחר שמסלולה של הגשושית לקח אותה מחוץ למישור המילקה ובניגוד לוויאג'ר 2, היא הייתה במיקום בו יכלה לצלם את צדק בצורה נקייה מהפרעות הנובעות מבוהק השמש. בשנת 2013 צולמה תמונה הפוכה של וויאג'ר 1, באמצעות טלסקופי רדיו. את וויאג'ר 1 לא ניתן לראות באור נראה, אבל אות הרדיו שלה בהיר מאוד בהשוואה לרוב העצמים הטבעיים שנחקרו על ידי טלסקופי רדיו.[4]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הדיוקן המשפחתי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Planetary.org. "The Solar System Family Portrait". Planetary.org. נבדק ב-8 בפברואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Meghan Bartels (12 בפברואר 2020). "NASA's iconic 'Pale Blue Dot' photo of Earth from space just got a 21st-century makeover". space.com. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ JPL. "PIA00451: Solar System Portrait - 60 Frame Mosaic". Photojournal NASA. נבדק ב-8 בפברואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Gannon, Megan (14 בספטמבר 2013). "Pale Blue Dot 2: Voyager 1 Signal from Interstellar Space Seen from Earth". Space.com. נבדק ב-9 בפברואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)