בשנת 1907 הייתה האישה השנייה שהתקבלה ללימודי פיזיקה באוניברסיטת ברסלאו (אוניברסיטת ורוצלב היום). היא למדה אצל אוטו לומר (אנ'), שהיה בין מנסחיו של חוק פלאנק. קוהן הייתה עוזרת מחקר של לומר וקיבלה תואר דוקטור בפיזיקה בשנת 1913. תחום המחקר העיקרי שלה היה רדיומטריה, קביעה כמותית של עוצמת אור, הן ממקורות רחבים, כמו "גוף שחור", והן מקווי פליטה נפרדים של אטומים ומולקולות. היא נשארה ללמד במחלקה לפיזיקה של האוניברסיטה גם במהלך התקופה הקשה של מלחמת העולם הראשונה, וקיבלה על כך מדליה. בשנת 1930 עברה "הביליטציון" וקיבלה משרה קבועה באוניברסיטה. היא הייתה האישה השלישית שקיבלה קביעות בהוראת פיזיקה באוניברסיטאות בגרמניה, לאחר ליזה מייטנר והרטה שפונר (אנ').
אנשי אקדמיה רבים ניסו לסייע לקוהן למצוא עבודה מחוץ לגרמניה, בהם הפיזיקאית האוסטרית ליזה מייטנר. היא קיבלה אשרה לבריטניה בשנת 1939, אך היא בוטלה עם פרוץ מלחמת העולם השנייה. ביולי 1940 קיבלה אשרה לשוודיה ומיד טסה לשם.
קוהן ניסתה לקבל אשרה לארצות הברית אך לא קיבלה אותה מפני שלא עבדה בקביעות מאז 1933. כמו כן היה קיים מחסור בתקנים באוניברסיטאות לאחר השפל הגדול, ועל פי חליפת מכתבים מאותה תקופה נראה כי גם מיזוגיניה ואנטישמיות מנעו ממנה לקבל אשרה זו. ארגון הנשים האקדמאיות בארצות הברית (אנ') והארגון הבינלאומי של נשים אקדמאיות (אנ') נרתמו למשימה והצליחו למצוא עבור קוהן שלוש משרות הוראה בארצות הברית, שזיכו אותה לבסוף באשרה המיוחלת. למעשה, ארגוני הנשים שסייעו להגירתה הצילו את חייה של קוהן. אחיה היחיד, השופט קורט קוהן (יליד 1885) גורש לגטו קובנה ומת שם.
עם פרישתה ממשרת פרופסור הוצעה לקוהן משרת מחקר באוניברסיטת דיוק בצפון קרוליינה על ידי הפיזיקאית הרטה שפונר (אנ'). קוהן הקימה מעבדת מחקר, הדריכה סטודנטים לתארים מתקדמים וגייסה חוקרים בפוסט-דוקטורט לקידום חקר הרדיומטריה והספקטרוסקופיה הגרעינית. היא עבדה באוניברסיטת דיוק עד זמן קצר לפני מותה בשנת 1964.
מורשתה
קוהן למדה מאוטו לומר שיטות רדיומטריה (קביעה כמותית של עוצמת אור), הן ממקורות רחבים כמו "גוף שחור" והן מהרחבות ספקטרליות של אטומים ומולקולות. היא פיתחה שיטות מדידה נוספות ודרכים חדשניות לחילוץ מידע ממדידות אלה. היא כתבה חלקים משמעותיים בספרי פיזיקה גרמניים, רשמה פטנט אחד, וכתבה מאמרים רבים בכתבי עת מדעיים, שחלקם רלוונטיים עד היום. שניים מתלמידיה הפכו לפרופסורים בגרמניה.
ב-5 באפריל 2019 צוין יום הולדתה ה-132 באמצעות שרבוט גוגל. החברה ציינה שקוהן הייתה אחת החלוצות בתחומי המדע, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה (STEM). באיור נראית קוהן במעבדה, מודדת הרחבות ספקטרליות, ולצידה מבנים אטומיים ומספר בקבוקי ארלנמייר.[1]
מאמרים נבחרים
Müller-Pouillets Lehrbuch der Physik. (II. Auflage), unter Mitwirkung zahlreicher Gelehrter herausgegeben von A. Eucken, Otto Lummer (+), E. Wätzmann. In five volumes: I. Mechanik und Akustik; II. Lehre von der strahlenden Energie (Optik); III. Wärmelehre; IV. Elektizität und Magnetismus; V. Physik der Erde und des Kosmos (einschl. Relativitätstheorie). Braunschweig: 1925–1929. Band II, Zweite Hälfte, Erster Teil (Volume II, 2nd half, 1st part), volume editor Karl W. Meissner: 1929.
Kohn, Hedwig (1929). "Photometrie". Band II (בגרמנית) (22): 1104–1320.
Kohn, Hedwig (1929). "Temperaturbestimmung auf Grund von Strahlungsmessungen". Band II (בגרמנית) (25): 1428–1469.
Kohn, Hedwig (1929). "Ziele und Grenzen der Lichttechnik". Band II (בגרמנית) (26): 1470–1482.
Kohn, Hedwig (1932). Umkehrmessungen an Spektrallinien zur Bestimmung der Gesamtabsorption und der Besetzungszahlen angeregter Atomzustände (בגרמנית). Vol. 33. Phys. Zeitschrift. pp. 957–963.
