הדואר המלכותי (באנגלית: Royal Mail) הוא שירות הדואר הממלכתי של בריטניה. הוא אחראי על איסוף ואספקת דואר בבריטניה ומחוצה לה, הנפקת בולי דואר והתמחות בשירותי בנקאות.
ב-15 באוקטובר 2013הופרט שירות הדואר המלכותי הבריטי באמצעות הנפקה בבורסה. על פי התוכנית יונפקו 62% מהדואר ועוד 15% אם הביקוש יהיה גבוה. 10% מהמניות יועברו לעובדים והשאר יועברו לציבור ולמשקיעים מוסדיים.
הדואר המלכותי הבריטי כמוסד כלכלי
מכיוון שהדואר המלכותי הבריטי נוסד כחברה ממשלתית. הפרטתו לא הייתה תהליך פשוט, והוא לווה בקשיים ויריבויות פוליטיות. תהליך ההפרטה המוצלח הגיע לאחר שני ניסיונות כושלים להפרטה, האחד בשנת 1994 והשני בשנת 2009.[1] הנוכחות החזקה של מגוון גדול יחסית של איגודים בשירות הדואר מקסמה את יכולת המיקוח שלהם בתוך תהליך ההפרטה של הפרויקט הפוליטי הרגיש הזה. הליך הפרטת שירות הדואר המלכותי היה חלק מרפורמה כלכלית גדולה יותר בשוק האנגלי, במהלכה הוגדל באופן הדרגתי נתח השוק הפרטי, על חשבון פרויקטים וחברות ממשלתיים.
עד היום ולמרות ההפרטה, בין הפרטי לציבורי ניכר, שכן הדואר כגוף פרטי מספק שירות חיוני כך למשל כדוגמה, לאחרונה, שירות הדואר המלכותי הבריטי הוציא מהדורה מוגבלת של בולים המסמלים אירועים ודמויות משמעותיות עבור אזרחי הממלכה, דוגמת חתונת הדוכס והדוכסית מקיימברידג' ותמונותיה של המלכה לשעבר אליזבת.[2] כל אלו מהווים סמלי שלטון מובהקים שאינם מזוהים עם השוק הפרטי, ומנסים להראות את הקשר שעודנו קיים בין שירות הדואר המלכותי לממשל.
אמצעים מוקדמים לשינוע דואר
בשנת 1516עיירות בריטיות הקימו אורוות מיוחדות שבין היתר השתמשו בסוסים על מנת לשנע את הדואר. מכתבים הועברו במהירות ממוצעת של 7–8 מייל לשעה בתקופת הקיץ ובמהלך החורף 5 מייל לשעה. סוסים התחלפו בדרך כל 10–15 קילומטרים. בשנת 1784 סוסים מאומנים על ידי הדואר המלכותי נפרסו בדרכים על מנת לשנע את הדואר. הוקמו נתיבים מיוחדים בין הערים הגדולות כמו נתיב לונדון-בריסטול. נתיב הלילה נוסד בו דואר שונע גם בשעות הלילה בפעם הראשונה. שינוע הלילה הפך למחזה ציבורי חדש שרבים הגיעו לצפות בו.
בשנת 1800 שליחי המלך הועסקו על ידי הממשלה בהעברת מסרים במהלך מלחמות. לעיתים נעשה שימוש בספינות מפרש על מנת להעביר מסרים מעבר לים. בשנת 1821 ספינות קיטור שינעו דואר ברחבי האימפריה הבריטית, וכך הופעלו ספינות הדואר המלכותי.
בשנת 1830 גם הרכבת החלה לשנע את הדואר. המסלול הראשון לשינוע דואר ברכבות עבר בין מנצ'סטר לליברפול. בשנת 1907 החל השימוש בכלי רכב לשינוע הדואר. הרכב הראשון, משאית ששירתה את הדואר המלכותי במשך 18 שנים, צברה במהלך שנותיה 300,000 מייל לשם שינוע דואר ברחבי הממלכה. בשנת 1934 נעשה ניסיון בהעברת דואר באמצעות רקטות, אך הוכח כי דרך זו אינה בת שימוש ולכן נפסלה.
מתקפת הסייבר
בינואר שנת 2023 הודיע הדואר המלכותי שישנה תקלה חמורה אשר פוגעת בייצוא דואר למדינות ברחבי העולם כתוצאה ממתקפת סייבר.
הדואר המלכותי הודיע שזמנית הוא לא יכול לשלוח דואר ליעדים ולקוחות מחוץ לממלכת בריטניה והמליץ להם לא לשלוח דואר מחוץ לבריטניה עד לבירור וסידור של התקלה.
בניסיון לאתר את התקלה פנה הדואר המלכותי לחוקרים מומחים ובאותה עת התקרית דווחה לרגולטורים ולרשויות הביטחון. תחילה דווח כי קבוצת האקרים רוסים היא זו שביצעה את מתקפת הסייבר ודרשה מהם כופר כספי על מנת להסיר את המתקפה, אך במהלך החקירה פורסם על ידי האקר מכנופיית הסייבר LockBit, שלפי דיווחים היה אחראי על לא פחות מ-40 מתקפות סייבר שונות ברחבי העולם רק בחודש ינואר 2023, שהקבוצה לוקחת אחריות על מתקפת הסייבר על הדואר.
להתקפות מסוג זה יש השפעות כלכליות כבדות. חקירות של השפעת מתקפות סייבר על מחיר המניה מראות כי חברות יעד מזוהות ספגו הפסדים של 1-5% בימים שלאחר מתקפה. עד לעת הזאת לא אושר על ידי הדואר המלכותי שאכן הקבוצה היא האחראית על הצפנת נתוניו והחזקתן.
