על פי החוק הדני, הצטרפות לצבא זר לא הייתה בלתי חוקית, אך פעילות גיוס לצבא כזה על אדמת דנמרק הייתה בניגוד לחוק. האס אס התעלם מחוק זה והחל בפעולות גיוס, בעיקר של חברי המפלגה הנאצית הדנית ושל תושבי המיעוט הגרמני שחיו בדנמרק. כאשר התגלה הדבר על ידי ממשלת דנמרק היא החליטה לרכז את הלחץ שלה על הגרמנים כדי שלא יגייסו נערים מתחת לגיל הגיוס. מפקד הצבא הדני, הגנרל ויליאם ואין פריור, רצה לפטר את קריסינג ואת מי שמונה לסגנו, הוא החליט להיוועץ בקבינט. הוחלט שקריסינג יפוטר, אך בהמשך בוטלה החלטה זו לאחר שסקווניוס שלא נכח בישיבת הקבינט, הודיע כי הגיע להסכמה עם מיופה הכוח הגרמני רנטה-פינק, שחיילי צבא דנמרק שירצו להתגייס, ישוחררו מתפקידם בצבא עד להודעה חדשה. הממשלה אישרה את ההודעה בהכריזה שקריסינג מונה להיות מפקד הגיס. הנוסח הדני של ההודעה דיבר בסך הכול על שינוי בתפקידו של קריסינג. לא הייתה זו הסכמה להקמתו של הכוח, שכן הדבר נעשה עוד קודם לכן מבלי לקבל את חוות דעתה של הממשלה. ביולי1941 התלונן היינריך הימלר שבאופן בלתי רשמי מנסה דנמרק לעצור את הגיוס, מאחר שנפוצה שמועה בצבא הדני שכל מי שיתגייס לגיס החופשי יואשם בבגידה. בהמשך הנחתה הממשלה את הצבא ואת הצי לא למנוע מחיילים המעוניינים להתגייס לעשות כן ולשחרר אותם מהשירות. רוב רובם של המתגייסים היו חברי המפלגה הנאצית או מבני המיעוט דוברי הגרמנית או שניהם יחדיו. כ-6,000 אזרחים דנים התגייסו לכוח, 1,500 מתוכם היו בני המיעוט דוברי הגרמנית.
פעולות הגיס
ביולי1941, עם כ-1,000 מגויסים, החיל נשלח לרובע לונגהורן בהמבורג לאימונים. ב-15 בספטמבר, הוכרז רשמית שאנשי הגיס סיימו את הטירונות, והם הוצבו בפולין. בפברואר1942 פוטר קריסינג, משום שלא נחשב לנאצי אדוק מספיק, לאחר המלחמה הוא נשפט בעוון שיתוף פעולה עם הנאצים. במקומו מונה כריסטיאן פרדריק פון שלבורג (Christian Frederik von Schalburg) אריסטוקרט דני-רוסי, אנטי-קומוניסטי וחבר המפלגה הנאצית הדנית. הוא גדל באימפריה הרוסית, וראה את התוצאות של המהפכה הרוסית בשנת 1917. אי לכך הוא היה האדם המושלם להנהיג את הקורפוס.
