הביצה שהתחפשה, גן סיפור, חולוןעלון פרסומי להצגת ילדים המבוססת על הסיפור "הביצה שהתחפשה"
הַבֵּיצָה שֶׁהִתְחַפְּשָׂה הוא ספר ילדיםישראלי מפורסם שכתב ואייר דן פגיס, וראה אור בשנת תשל"ג-1973 בהוצאת עם עובד. זהו ספר הילדים היחידי שחיבר פגיס, שהיה משורר וחוקר ספרות נודע. הספר הפך לאחד מהספרים הקלאסיים בספרות הילדים בישראל[1] ונמצא ברשימת ספרי הליבה שפרסם משרד החינוך לכיתות א–ב[2]. הספר כתוב בכתב היד של פגיס, ומוקדש לשני ילדיו.
תקציר העלילה
הסיפור, הפותח במילים ”הָיֹה הָיְתָה בֵּיצָה שֶׁלֹּא רָצְתָה לִהְיוֹת בֵּיצָה...”, הוא משל המציג את סיפורה של ביצה שאינה מרוצה מעצמה. היא מתגלגלת בעולם (פוגשת כדור פינג פונג ובלון), מתהפכת, מתלבטת ומתחפשת (לפרח, פטרייה, סל, שעון, ליצן, כד, תפוח ודברים נוספים), עד שלבסוף מוצאת אותה התרנגולת שהטילה אותה ומעניקה לה את החום שחיפשה. מתוך הביצה בוקע אפרוח.
הסיפור, בדומה לסיפור הברווזון המכוער, מלווה את הדמות הראשית בחיפוש זהות חדשה. הביצה אינה מרוצה ממצבה, ומחפשת אפשרות לביצוע מטמורפוזה לדמות אחרת. לאחר ניסיונות רבים, חוזר הגיבור אל ביתו המוכר ומתפתח שם.
מוסר ההשכל של הסיפור הוא ביכולת של האדם להאמין בעצמו ולהתפתח מתוך המצב בו הוא נמצא.
אזכורים
בעיר חולון הוצב גן סיפור בו עיצבה האמנית יעל ארצי סדרת פסלים בהשראת הסיפור "הביצה שהתחפשה". הפסלים בדמות הביצה, הבלון, הפרח, הליצן ואמא תרנגולת, עשויים ברזל, נירוסטה ויציקת ברונזה[3].
לילי גלזנר, "בעקבות ביצה ותחפושת: קריאה קווירית ביצירתו לילדים של דן פגיס, "הביצה שהתחפשה"", החינוך וסביבו: שנתון סמינר הקיבוצים, ל"ח, 2016, עמ' 322-317. טקסט מלא
