הבחירות לנשיאות נערכו בטוגו ב-22 בפברואר 2020.[1] הנשיא (אנ') המכהן פור ניאסנגבה מטעם מפלגת האיחוד למען הרפובליקה (אנ') (UPR) נבחר מחדש לכהונתו הרביעית עם 71% מהקולות בסיבוב הראשון.[2][3] המתמודד הכי קרוב אליו היה אגביומה קודג'ו, ראש ממשלה לשעבר ומנהיג המפלגה שנוסדה בסמוך לבחירות, התנועה הפטריוטית לדמוקרטיה ופיתוח, שקיבלה 19% מהקולות.[3]
מערכת הבחירות
תיקוני חוקה שאושרו במאי 2019 שינו את שיטת הבחירות לנשיאות לשיטת שני הסיבובים,[4] והחליפה את שיטת הבחירות הרובנית שהייתה קיימת עד אז.[5]
התיקונים בוצעו בעקבות הבחירות לפרלמנט בדצמבר 2018, שהוחרמו על ידי ארבע עשרה מפלגות אופוזיציה במחאה נגד 'הטיה', סירוב לחזור לחוקת 1992 ושימוש בגבולות אזורי בחירה שהעדיפו את UPR.[6] כתוצאה מכך, UPR זכתה ב-59 מתוך 91 מושבים בפרלמנט.
התיקונים לחוקה הכניסו מחדש את מגבלות הכהונה שבוטלו ב-2002. השינויים מגבילים נשיא לכהן שתי כהונות של חמש שנים. עם זאת, המגבלות לא חלו רטרוספקטיבית, ואיפשרו לפור ניאסנגבה לכהן שתי כהונות עתידיות בנוסף לשלוש שכבר כיהן.[4]
קמפיין
באוקטובר 2019 מפלגת האופוזיציה העיקרית, הברית הלאומית לשינוי, אישרה שמנהיגה ז'אן-פייר פברה יהיה המועמד שלה.[7]
בינואר 2020, הארכיבישוף האמריטוס של לומה, פיליפ פנוקו קפודזרו, קרא להשהות את הבחירות כדי לאפשר ביצוע רפורמות בבחירות.[8] קפודזרו תמך בקמפיין ופעל עבור אגביומה קודג'ו, וכאשר התפרסמה בבוקר הבחירות חדשות כי קודג'ו מוביל בסקרים, דווח כי שניהם הושמו במעצר בית.[9]
התנהלות הבחירות
בפברואר 2020 פרסמה הוועדה להגנה על עיתונאים מכתב הקורא לממשלת טוגו להימנע מלצמצם את שירותי האינטרנט כפי שנעשה ב-2017 ו-2018, וכינתה זאת סכנה מרכזית לתהליך הדמוקרטי של המדינה.[10]
דווח כי ועדת הבחירות הלאומית העצמאית של טוגו הסירה את הסמכתם של הייעוץ הלאומי של החברה האזרחית של טוגו, קבוצת משקיפים מרכזית שתוככנה לפקח על התנהלות תקינה של הבחירות.[11]
ביום הבחירות הקיף הצבא את ביתו של קודג'ו בעקבות דיווחים שהוא מוביל בספירה.[12][9]
לאחר תצפית על הבחירות, הקהילה הכלכלית של מדינות מערב אפריקה קבעה שהן חופשיות ושקופות, ושיבחה את האוכלוסייה על השתתפותה השלווה כשיפור מההפגנות בשנים הקודמות נגד שלטונה הארוך של משפחת ניאסנגבה.[13] עם זאת, השבתות אינטרנט פזורות נרשמו ברחבי הבירה ובערים גדולות אחרות, מה שגרם הן לארגונים בינלאומיים והן למפלגות האופוזיציה להטיל ספק בתוצאות.[14]
ב-25 בפברואר הגיש קודג'ו עתירה לבית המשפט לחוקה בבקשה לבטל את התוצאות.[15] הוא האשים את הרשויות על הצבה של קלפיות מזויפות, מילוי מעטפות בפתקים ובמתן אישור לאזרחים להצביע מספר פעמים עבור ניאסנגבה.[3] שלושה ימים לאחר מכן, הוא וקפודזרו קראו להפגנות ציבוריות, וכתוצאה מכך הצבא הקיף את בתיהם והמשרד למנהל השטחים קבע שהמחאות יהיו בלתי חוקיות.[15] חברי האספה הלאומית הגיבו בהאשמת קודג'ו בתכנון הפיכה.[16] שר ההגנה, יארק דמהאם, טען כי ההקפה סביב בתיהם של קודג'ו וקפודזרו נבעו לצורך הגנה עליהם. מנגד טען קודג'ו כי לא ניתן לו כל הסבר על כך ושהוא סבור שפעולה זו נועדה להקנות לשלטון זמן לזיוף הקולות.[3]
.jpg)
