הבחירות לנשיאות בלארוס נערכו ב-9 באוגוסט 2020.[1] הנשיא אלכסנדר לוקשנקו, שכבר מכהן 25 שנה כנשיא המדינה, הודיע כי יתמודד לכהונה שישית בתפקיד, לאחר שניצח בכל בחירות לנשיאות שנערכו מאז 1991.[2]
הבחירות לנשיאות נערכות כל חמש שנים. המועמדים, ברגע שהם נחשבים כשירים לפי סעיף 80 לחוקה, מחויבים לאסוף חתימות של מצביעים זכאים. לאחר שנאספו ואושרו 100,000 חתימות, המועמד מוכרז למועמד רשמי על ידי ועדת הבחירות המרכזית. במהלך סבב ההצבעה הראשון, אם מועמד מרוויח לפחות חמישים אחוז פלוס אחד מהקולות, הוא מוכרז כנשיא נבחר. אם אף אחד לא השיג את המספר הזה במהלך הסיבוב הראשון, אז מתקיימת הצבעה בין שני מועמדים שזכו ברוב הקולות. מי שזכה במירב קולות מביניהם מוכרז לנשיא.
רשמית, לוקשנקו הודיע על ניצחונו בבחירות, ובוועדת הבחירות המרכזית פרסמו נתונים ראשוניים, לפיהם הוא גרף למעלה מ-80% מקולות המצביעים. עם זאת, רבים במדינות המערב לא כיבדו את התוצאות ונטען כי היו זיופים חמורים בבחירות. בנוסף, האיחוד האירופי הכריז כי לא יכיר בתוצאות. מיד לאחר סגירת הקלפיות פרצו מחאות והפגנות אלימות ברחבי בלארוס, כשהמפגינים דורשים את התפטרותו של הרודן הבלארוסי.
מועמדים
מועמדים שהוכרזו
מועמדים שנפסלו
- מיקולה סטאטקביץ', ראש המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ומועמד לנשיאות לשעבר.[4]
- טציאנה קראטקביץ', חברת תנועת "אמור אמת!" ומועמדת לשעבר לנשיאות.
- אליאכסיי יאנוקביץ', יו"ר החזית העממית של בלארוס.
- סיארהיי סקראבץ, לשעבר חבר בית הנבחרים של בלארוס.
- סרגיי טיכאנובסקי, בלוגר
- יורי הובארביץ', מיקאלאי קזלו ופאבל סביאריניץ' מטעם קואליציית המרכז-ימין.[5]
- ויקטור בבריקו, בנקאי ופילנתרופ, ניהל את בלגזפרום בנק (2000–2020).
מדגם
תוצאות
תגובות
ערך מורחב – ההפגנות בבלארוס (2020)
אף שפרצו מחאות והפגנות נגד המשטר בראשות לוקאשנקו עוד קודם לכן, אלה תפסו תאוצה רבה ואופי אלים יותר זמן קצר לאחר היוודע תוצאות הבחירות. מנהיגת האופוזיציה, סבטלנה טיכאנובסקאיה, שנמלטה לליטא אף יזמה הקמה מועצה זמנית להחלפת המשטר בבלארוס ובראשה הסופרת זוכת פרס נובל, סבטלנה אלכסייביץ' ובתמיכת מפלגות אופוזיציה כדוגמת הדמוקרטיה הנוצרית הבלארוסית, האספה הסוציאל-דמוקרטית הבלארוסית, הכוחות הדמוקרטים המאוחדים, המפלגה הנוצרית השמרנית — BNF, המפלגה הפטריוטית הבלארוסית ומפלגת האזרחים המאוחדת.
המועצה הזמנית הוקמה ב-14 באוגוסט 2020 והיא כוללת 35 חברים, שהם אנשי עסקים, פוליטיקאים ואישי תרבות ביניהם המועמד לנשיאות ויקטור בבריקו, מריה קולסניקובה, ולדימיר צסלר, המוזיקאי ולדימיר פוגאץ', הבמאי אנדריי קורייצ'יק ואחרים. לוקאשנקו עצמו הצהיר כי לא יעביר את סמכויותיו אלא אם תתקבל חוקה חדשה וכי לא יתקיימו בחירות חדשות.
פורסמו טענות ועדויות לגבי זיופים לטובת לוקאשנקו. ועדת הבחירות סירבה לדרישות המועמדים לספירה חוזרת. בית המשפט העליון של בלארוס סירב להורות על בחירה חוזרת, ואמר כי הוא לא יכול לקבוע זאת אחרי שוועדת הבחירות אישרה את התוצאות.[8]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
