הארמייה השישית של הצבא האיטלקי (באיטלקית: Armata 6), הייתה ארמייה איטלקית שלחמה במהלך מלחמת העולם הראשונה נגד מעצמות המרכז, ופורקה עם סיום המלחמה. הוקמה מחדש במהלך מלחמת העולם השנייה, ולחמה לצד מדינות הציר במהלך הפלישה לסיציליה.
היסטוריה
מלחמת העולם הראשונה
הארמייה הוקמה לראשונה ב-1 בדצמבר 1916, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, והועמדה תחת פיקודו של אטורה מאמברטי. הארמייה לחמה ביוני 1917 בקרב הר אורטיגרה וספגה בו אבדות כבדות, ובעקבות כך פורקה הארמייה ב-20 ביולי אותה שנה.
לאחר התבוסה האיטלקית בקרב קפורטו בנובמבר 1917 הוקמה הארמייה מחדש, והועמדה תחת פיקודו של לוקה מונטורי. הארמייה לחמה בקרב הנהר פיאווה ובקרב ויטוריו ונטו, ובנובמבר 1918 עם סיום המלחמה פורקה הארמייה.
מלחמת העולם השנייה
ב-10 בנובמבר 1938 הוקמה ארמיית הפו, והועמדה תחת פיקודו של אטורה בסטיקו. הארמייה נפרסה בעמק הפו, והיוותה עתודה משוריינת של המטכ"ל האיטלקי. ב-6 בנובמבר 1940 שונה שם הארמייה לארמייה התשיעית שהועברה לאלבניה.[1] בהמשך הוקמה ארמיית הפו מחדש, והופקדה על הגנת דרום איטליה סיציליה וסרדיניה. ביוני 1943 מונה אלפרדו גוצוני למפקד הארמייה, ושמה שונה לארמייה השישית. הארמייה ספגה אבדות כבדות במהלך פלישת בעלות הברית לסיציליה, ומאוחר יותר, כאשר הוורמאכט פלש לאיטליה, נכנעה כל הארמייה לגרמנים.
מפקדים
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם השנייה
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
.svg){kind=small}
