האיש הדרומי (באנגלית אוסטרלית: Southern man) הוא סטריאוטיפניו זילנדי לפיו 'האיש הדרומי', החי באי הדרומי והכפרי יותר, רגיל לתנאי בדידות ולמגורים בארץ הררית וטרשית, או במישורי-רעיה פתוחים. לרוב, 'האיש הדרומי' גר רחוק מהעיר הסואנת והרועשת, בדומה לחקלאים החיים במערב התיכון בארצות הברית או לחקלאים בטריטוריות הצפוניות בקנדה. על פי הסטראוטיפ הוא לובש בדרך כלל חולצת פועלים רפויה, תג וכובע רפוי. תיאור זה מקושר לרוב לאנשים העוסקים בתחום רעיית הצאן וחקלאות. סטריאוטיפ זה קשור קשר הדוק עם מטאפורה הנפוצה בסיפורת הניו זילנדית, "האיש הבודד" (Man alone) – חקלאים החיים לבדם, או עם בני משפחה מועטים ללא אמצעים טכנולוגיים מרובים.
הסטריאוטיפ מתבסס על תמונות פרופיל של חקלאים וציידים במדינה, במיוחד מאזורים כמו מרכז אוטגו ואגן מקנזי, שעובדים ברעיית צאן – כבשים במיוחד, ולעיתים קרובות משתמשים בסוסים, פרים וכלבים ולא בתחבורה ממוכנת, לרוב בעיקר בגלל תוואי השטח שהם צריכים לכסות.[1][2] אופי ניו זילנדי ארכיטיפי זה, אף על פי שהוא חזק במסורת, עומד כיום בפני איום על קיומו בעולם החיצוני, הודות לשינויים באורח החיים הכפרי המסורתי של ניו זילנד.[3]
בתרבות הפופולרית
הסטריאוטיפ התפרסם באמצעות קמפיין הפרסום של בירת הלאגר החיוורת הידועה של מחוז אוטגו – בירת ה:"Speight's" בסדרת פרסומות שהפיקה מאז תחילת שנות ה-90. חברת Speight's מימנה יציקת פסל ברונזה המייצג את הסטריאוטיפ "האיש הדרומי", או בשם הפסל: "הדרומי מהדרום" מאת סם מהון, שניצב בכניסה לשדה התעופה הבינלאומי דנידין מאז שנת 2000.[4]
מאוחר יותר הופיע הסטריאוטיפ בשיר שנחשב כהמנון הלא רשמי של דנידין ומחוז אוטגו עצמו. השיר נכתב על ידי מנהל הפרסום של סוכנות המודעות האזורית, רוי מאיירס, בהפקתו והלחנתו של מאריי גרינדליי. שיר זה בוצע עבור מבשלות "Otago Rugby and Speight's" על ידי המוזיקאי המקומי דניס הנדרסון. האדם הדרומי נקשר גם להפקות במה מאת ריצ'רד מרוס אשר מצדיעות ופועלות לשימור הסטריאוטיפ לאיש הדרומי.[5]
הרומנים האוטוביוגרפיים-למחצה של בארי קראמפ, אף שהם מתרחשים באי הצפוני, תואמים מאוד את הסטריאוטיפ של האדם הדרומי. דמותו של הדוד הק (בגילומו של סם ניל) בסרטו טאיקה ואיטיטי – "המצוד אחר אנשי הפרא" – מאת רומן קראמפ היא התגלמות במסך גדול של דמות האיש הדרומי.