האגודה ההונגרית-יהודית למלאכת יד וחקלאות
Magyar Izraelita Kézműves és Földművelési Egyesület|
מדינה |
הונגריה |
|---|
|
משרד ראשי |
פשט, בודפשט |
|---|
|
מטה הארגון |
בודפשט  |
|---|
|
תקופת הפעילות |
1842–1945 (כ־103 שנים) |
|---|
|
mikefe.hu/mikefe |
  |
האגודה ההונגרית-יהודית למלאכת יד וחקלאות[1] (בהונגרית: Magyar Izraelita Kézműves és Földművelési Egyesület או בראשי תיבות: MIKÉFE) הוקמה בשנת 1842 ביוזמת הקהילה היהודית של פשט מטרתה העיקרית של הארגון הייתה להגן על אינטרסים של בעלי מלאכה וחקלאים יהודים, שכן הגילדות לא קיבלו יהודים לחבריהן. בעלי מלאכה יהודים נזקקו אפוא לארגון גג המעניק גם הכשרה לצעירים (כמו בגילדות). בתמיכת לאיוש קושוט ולאיוש בתיאני, האגודה התקבלה לאגודות הסחר הלאומיות בהונגריה והחלה בהכשרה מקצועית. מאוחר יותר, משנת 1862, הוכשרו גם חקלאים וגננים.
ההקמה
כבר בשנת 1843 נרשמו נערים יהודים רבים להכשרתם כשוליות במקצועות שונים, כאש ניתנה על ידי הקהילה עדיפות לנערים מבתי היתומים של הקהילה. קבלתם להכשרה נתקלה בקשיים רבים מצד בעלי המקצועות הנוצריים וכן התעוררה בעיה נוספת של המזון הכשר שהיה צורך לספק להם.
הקמת בית השוליה (1892)
הקמת בית השוליה (tanoncotthon) הווה שלב משמעותי בפיתוח המוצלח והמוכר יותר ויותר של ההכשרה התעשייתית של צעירים יהודים בהונגריה. ברבע המאה שעברה מהקמת האגודה ועד להקמת מחנה ההכשרה הראשון בהונגריה, אושרה המטרה הודות לעבודה הנלהבת ומסירותם הקפדנית של המנהיגים היהודים המקומיים ושל בעלי מלאכה מעולים רבים מקרב החניכים היהודים שתרמו לפיתוח התעשייה המקומית.
בשנת 1892, האגודה חגגה 50 שנה להיווסדה, בנוכחות כמה מנהיגים בכירים במדינה ובבודפשט - בהשתתפות שר המסחר ומספר מזכירי מדינה (סגני שרים), ראש עיריית בודפשט. שם סופר לנאספים. כי על ידי שירות לטובת הכלל ומילוי שליחות בקרב יהודי הונגריה, האגודה הוכיחה את עצמה כראויה לתמיכה המוסרית והכספית שהתקבלה. על פי עדות המסמכים ששרדו, כגון באוסף משנת 1907, MIKÉFE הכשיר אלפי אנשי מקצוע צעירים ב-74 מקצועות, בעלי כישורי תעשייה וחקלאות-גננות. בכך האגודה גם סיפקה הוכחה ותרמה לשינוי התדמית הכוזבת של היהודים שטופחה במשך מאות שנים, לפיה יהודי מסוגל, או נוטה, רק למסחר וכספים. הזינוק הכלכלי-קיומי סייע גם לעלייה בקבלה החברתית של היהודים.
קיבוץ בהונגריה
בשנת 1908 הוקמה על ידי הקהילה מעין קיבוץ שהיה למעשה מחנה ההכשרה לגננות מגורים של MIKÉFE. הוא נוסד כאמור בשנת 1908 בכתובת 130–134 Keresztúri út. עיבדו שם כתשע מאות דונם: גינון פרחים ועבודות מטבח, גידול גפנים, משתלה, חממות, חקלאות שדה, רפת, גידול דבורים, גידול עופות. הפעילות העיקרית הייתה גידול פרחים ובשנות ה-20 הפכה האחוזה לגן הפרחים החשוב ביותר בהונגריה והפכה לספקית חנויות הפרחים האלגנטיות ביותר בבודפשט. היה שם גם חדר תפילה, שבו התקיימו תפילות בערבי שבת ובחגים.
על פי זכרונות, היישוב באמת פעל על פי עקרונות הקיבוצים המוקדמים: הכשרה בתנאי פנימייה, רכוש משותף, מעונות נפרדים לתלמידים - לגברים ולנשים, פעילות חקלאית, מטבח משותף וקפיטריה לתלמידים, בהם נעשה שימוש בתוצרת שגודלה.
לגבי השימוש בכסף המשותף הוחלט בישיבות. כך קרה שכמה בנים ביקשו כסף ליצאניות, כי "יש לנו זכות לקיים יחסי מין, אבל אי אפשר לעשות את זה עם הבנות פה..." הם לא הצליחו, הצעתם נדחתה. מספר זיכרונות מצביעים על כך שכבר בשנות ה-20 וה-30 ההכשרה הייתה למעשה הכנה לעלייה, והתפקוד כקיבוץ היה כנראה חלק מעיקרון זה.
MIKÉFE, כמו יוזמות יהודיות רבות אחרות בהונגריה בתקופת השואה, היא נעלמה כמעט ללא עקבות. היישוב נהרס כליל בתקופת שלטון מפלגת צלב החץ. חלק מחברי האגודה נהרגו במהלך השואה, אחרים כנראה עלו והשתתפו בהקמת ישראל ובתנופתה החקלאית. ב-1949 פיזרה הדיקטטורה הקומוניסטית את האגודה סופית.
האגודה היום
חוג חברים של MIKÉFE (כחברה בקונגרס היהודי ההונגרי) קיים עד היום ועוסקת, בין היתר, בהגדלת מספר חבריו.
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
