PROFILPELAJAR.COM

האגודה הבין-לאומית לזכויות הילד
מדינה	שווייץ
מטה הארגון	ז'נבה
תקופת הפעילות	1979–הווה (כ־45 שנים)
פרסים והוקרה	פרס רפטו (2023)
	defenceforchildren.org

האגודה הבין-לאומית לזכויות הילד (באנגלית: Defense for Children International, בראשי תיבות: DCI) היא ארגון חוץ-ממשלתי בין-לאומי, שהוקם בשנת 1979, במהלך שנת הילד הבין-לאומית (אנ'), כדי לממש את מטרות אמנת זכויות הילד.

נשיא האגודה הוא עבדול מנאף קמוקאי, מסיירה לאון, ומקום מושבו של הארגון בז'נבה, שווייץ. לאגודה 38 סניפים במדינות שונות, ונציגות במטה האו"ם בניו יורק. היא פעילה ברמה עולמית, אזורית, לאומית ומקומית.

פעילי האגודה במדינות השונות עוסקים בהסברה ופיקוח, ומוודאים את יישום אמנת זכויות הילד בכל מדינה. במסגרת פעילותם הם מתמקדים בחלקים של האמנה שרלוונטיים לכל מדינה ומדינה. הנושאים העיקריים המופיעים בדוחות האגודה הם התעללות בילדים, העסקת ילדים, יחסה של המערכת המשפטית לילדים ובני נוער, זנות קטינים, שימוש צבאי בילדים ובנערים וחינוך לזכויות הילד.

האגודה הבין-לאומית לזכויות הילד היא חלק מהרשת הבין-לאומית לזכויות הילד (אנ') והייתה ממייסדות הקואליציה להפסקת השימוש הצבאי בילדים חיילים. לאגודה מעמד מייעץ במועצה הכלכלית-חברתית של האומות המאוחדות, קרן החירום הבין-לאומית של האומות המאוחדות לילדים, אונסק"ו ומועצת אירופה.

פעילות האגודה במדינות העולם

סניף האגודה בהולנד עוסק בתחומים הבאים: הנגשת מידע על זכויות הילד, מימוש זכויות אלה עבור ילדי מהגרים (במסגרת מדיניות ההגירה הנהוגה במדינה), טיפול במקרי העסקת ילדים והתעללות בילדים, וכן תמיכה וסיוע משפטי לילדים הנמצאים במעצר, מאסר או שיקום אסירים (אנ').

נושאים אלה נחשבים לערכי הליבה של הארגון, ומהווים את מוקד הפעילות של סניפיו במדינות העולם. באסיה ואפריקה מתווספים נושאים מקומיים, בהתאם לכל מדינה ומדינה. לדוגמה, פעילות הארגון נגד שימוש צבאי בילדים ובנערים בוצעה רק במדינות בהן התקיימה תופעה זו, כמו הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, ליבריה וסיירה לאון.

פעילות האגודה ברשות הפלסטינית

האגודה הבין-לאומית לזכויות הילד פועלת ברשות הפלסטינית משנת 1991 תחת השם Defense for Children International - Palestine (בראשי תיבות: DCI-P). האגודה נרשמה בשנת 1996 כמוסד ללא כוונת רווח במשרד הפנים הישראלי^[1].

באגודה פועלים עורכי דין המייצגים קטינים בבתי משפט צבאיים, מבקרים קטינים הכלואים במתקני מעצר צבאיים, ומייצגים את משפחות הקטינים בבואם לבקש היתר כניסה לישראל מצה"ל^[2]. האגודה מפרסמת דו"חות עיתיים על מעצר ילדים פלסטינים, על סמך דיווחים של פעילי האגודה ונתונים של שירות בתי הסוהר הישראלי. להערכתה, בין 500 ל-700 קטינים פלסטינים נעצרים מדי שנה בידי כוחות צה"ל. בדו"חות מובאות עדויות של קטינים פלסטינים על התעללות רגשית ועל אירועים אלימים ומשפילים בעלי פוטנציאל טראומטי אותם חוו במהלך מעצרם וחקירתם^[3]^[4].

ב-15 במאי 2014 פרסמה האגודה צילומים של הפגנה לציון יום הנכבה ליד כלא עופר, שבה נורו ונהרגו מוחמד אבו ט'אהר, בן 16, ונדים נווארה, בן 17. הצילומים הרשיעו לוחם משמר הגבול בירי, ונגזרו עליו 18 חודשי מאסר^[5].

בשנת 2019 הגישה האגודה דו"ח לוועדת האו"ם שחקרה את הירי לעבר המפגינים בצעדת השיבה הגדולה (מרץ 2018), בו מפורטים מעשים המוגדרים לטענתה כפשעי מלחמה. דו"ח זה משמש, יחד עם מסמכים נוספים, כבסיס לחקירת בית הדין הפלילי הבין-לאומי בעניין פלסטין^[6].

בדו"ח האגודה ממרץ 2020 נמסר כי 194 ילדים פלסטינים עצורים בבתי כלא ובתי מעצר ישראליים, מתוכם 28% מרצים עונשי מאסר והשאר מוחזקים במעצר עד תום ההליכים. לדברי האגודה, תנאי המעצר מהווים סיכון להידבקות בנגיף הקורונה^[7]. בדו"ח לסיכום שנת 2020 נאמר כי העדויות והתיעוד שנאספו על ידי האגודה מצביעים על מגמה גוברת להחזיק ילדים פלסטינים שנעצרו בתנאי כליאה בבידוד על מנת לגרום להם להודות בעבירות בהן הם חשודים, וכי נוהג זה הוא הפרה של החוק הבין-לאומי. כמו כן נמצא כי חוק השיפוט הצבאי אינו מעניק לקטינים פלסטינים את הזכות לנוכחות הוריהם או עורך דין בזמן החקירה^[8]^[9].

כמו כן עולה מדיווחי האגודה כי במערכת המשפט הצבאית, בניגוד למקובל בישראל, לא מופעלת לרוב האפשרות לשחרור בערבות, ורוב הקטינים העצורים בידי הצבא נשארים במעצר עד תום ההליכים. תנאי המעצר הקשים גורמים לכך שקטינים רבים מעדיפים לחתום על עסקת טיעון במסגרתה הם מודים באשמה בתמורה לעונש מאסר קצר יותר, מחשש שאם ינהלו משפט הוכחות יוחזקו בכלא זמן ממושך^[10].

בשנת 2019 הועלו טענות כי הארגון מממן את ארגון החזית העממית לשחרור פלסטין. בתגובה נערכו בדיקות של הגורמים המממנים, ביניהם ממשלות איטליה ודנמרק והאיחוד האירופי, בהן הסתבר שהטענות חסרות בסיס. בשנת 2020 הועלו טענות דומות מצד ארגון פרו-ישראלי בבריטניה. לאחר שהאגודה לזכויות הילד תבעה את הארגון, בית המשפט דחה את הטענות וחייב את הארגון לפרסם התנצלות פומבית^[11].

ב-21 בפברואר 2021 תיעדו פעילי האגודה מקרה שבו עצרו כוחות צה"ל שני ילדים בני 8 ו-10 בזמן שרכבו על אופניים ליד ביתם בכפר חיזמא, וחקרו אותם במשך שעתיים^[12]. במרץ 2021 התייחסה האגודה לסרטון שצולם על ידי בצלם בו נראים חיילי צה"ל בדרום הר חברון עוצרים באלימות חמישה ילדים בגילאי 8 עד 13 שקטפו צמחי בר. הילדים נחקרו במשך מספר שעות בקריית ארבע. לדבריה מקרים אלה מייצגים מעצרים של ילדים מתחת לגיל 12 המנוגדים לאמנת זכויות הילד^[13]^[14].

ב-22 באוקטובר 2021 הכריז שר הביטחון הישראלי בני גנץ, על 6 ארגוני חברה אזרחית פלסטיניים, ביניהם הסניף הפלסטיני של הארגון, כארגוני טרור.

טענות על יחס התנועה לישראל

לטענת המכון לחקר ארגונים לא-ממשלתיים, חלק מהפעילים בסניף הפלסטיני של האגודה הבין-לאומית לזכויות הילד הם בעלי קשר לארגון טרור החזית העממית לשחרור פלסטין^[15]. האגודה דחתה טענה זו. לדבריה, פעילות האגודה כוללת עבודת שדה, תיעוד ושירותים המשפטיים, ואינה קשורה בשום צורה לתמיכה במעשי טרור. יתר על כן, ישראל מעולם לא הגישה כתב אישום או קיימה הליכים משפטים נגד חברי הנהלת האגודה או אנשי הצוות במהלך פעילותם באגודה^[16].

אגודת DCI-P היא חלק מרשת הארגונים החוץ-ממשלתיים הפלסטיניים (אנ') העוסקת, בין היתר, בקידום החרם על ישראל (BDS) ומפעילה למען מטרה זו לובי באו"ם, באיחוד האירופי, בקרב ממשלות זרות ובגופים בין-לאומיים נוספים. בראד פארקר, נציג האגודה הבין-לאומית לזכויות הילד, הוזמן להציג את פעילות האגודה במועצת הביטחון של האומות המאוחדות בפברואר 2020, אך לאחר לחץ מצד ישראל נאומו של פארקר בוטל^[16].

ב-28 ביולי 2021 דיווח הסניף הפלסטיני של האגודה הבין-לאומית לזכויות הילד על מותו של מוחמד מואייד אל־עלאמי, בן 12 מהכפר בית אומר. למחרת נכנס כוח צה"ל למשרד הראשי של האגודה באל-בירה, והחרים מחשבי שולחן, מחשבים ניידים, כונן קשיח ומספר קלסרים שבהם פרטי הילדים שהארגון מייצג^[17]^[18].