שארפ הוא אחד השחקנים המעוטרים בתולדות הכדורסל הישראלי. הוא זכה ב-13 אליפויות, 11 גביעי מדינה, ובשלוש אליפויות אירופה. כמו כן זכה להוקרה מטעם היורוליג ומנהלת ליגת העל כאחד הסמלים הגדולים של מכבי תל אביב בכל הזמנים. שארפ הוא השחקן המבוגר ביותר שלבש אי פעם את מדי מכבי תל אביב.[1]
לקראת עונת 1991/1992 עבר לאוניברסיטת דרום פלורידה מליגת המכללות.[3] בעונתו הראשונה בה קלע 14.6 נקודות, הוריד 2.1 ריבאונדים ומסר 2.2 אסיסטים בממוצע למשחק ואילו בשנייה שהייתה גם עונתו האחרונה בקולג' השתפר במעט וקלע 15.6 נקודות, הוריד 2.6 ריבאונדים ומסר 3.4 אסיסטים בממוצע למשחק.
קריירה קבוצתית
שנותיו הראשונות בישראל והמעבר למכבי תל אביב
ב-1993, הגיע שארפ לראשונה לישראל והצטרף לקבוצת מכבי חדרה מלאומית ב', בה היה לקלע המוביל של הליגה בעונת 1993/1994 עם 25.2 נקודות בממוצע למשחק. בעונה שלאחר מכן עבר לבית"ר מגדל העמק ושוב היה לקלע המוביל של הליגה, אך עם זאת קבוצתו ירדה בסיום העונה לליגה הארצית. בעונת 1995/1996, במהלכה קיבל אזרחות ישראלית, זכה שארפ בפעם השלישית ברציפות בתואר הקלע המוביל של הליגה.[4]
בעקבות יכולתו בליגות הנמוכות, הוחתם שארפ בקבוצת מכבי תל אביב מלאומית א'. פיני גרשון (אז מאמןהפועל ירושלים) אמר על החתמתו של שארפ כי הוא "שחקן של לאומית ב'",[5] אולם שמונה שנים לאחר מכן שלשה של שארפ העלתה את מכבי של גרשון לפיינל פור היורוליג. בעונתו הראשונה במכבי, 1996/1997, שותף שארפ ב-41 משחקים בכל המסגרות, וקלע 7.1 נקודות בממוצע. הוא סייע לקבוצתו לזכות באליפות הליגה והגיעה עימה לגמר גביע המדינה. כמו כן, נבחר לתגלית העונה בליגת העל. בעונה הבאה הפך שארפ ל"שחקן השישי" של מכבי וביצע את עבודתו נאמנה עם 6.5 נקודות בכ-14.9 דקות בממוצע למשחק בכל המסגרות, שסייעו לקבוצתו לזכות באליפות הליגה ובגביע המדינה. בעונת 1998/1999 קבע ממוצעים כמעט זהים לעונה הקודמת עם 6 נקודות בכ-15 דקות למשחק ושוב סייע לקבוצתו לזכות באליפות הליגה וגביע המדינה.
עונת 1999/2000 הייתה שנת הפריצה של שארפ כשחקן מוביל במכבי, הוא שיחק ב-52 ממשחקיה של קבוצתו, בהם קלע 7.6 נקודות בכ-20.3 דקות למשחק. באותה עונה חזרה מכבי תל אביב להשתתף באירוע הפיינל פור לאחר היעדרות של 9 שנים. לדריק שארפ הייתה זו הופעה ראשונה בפיינל פור[6]
עונת 2000/2001, הייתה עונת השיא של שארפ במכבי. הוא שיחק ב-58 משחקים בכל המסגרות בהם קלע 10.8 נקודות, הוריד 1.4 ריבאונדים ומסר 1.4 אסיסטים בכ-22.7 דקות בממוצע למשחק. בנוסף על כך סייע למכבי לזכות באליפות היורוליג (לראשונה מזה 20 שנה), באליפות הליגה ובגביע המדינה ובכך להשלים טרבל שלישי בהיסטוריה של המועדון. בעונה שלאחר מכן קלע 10.8 נקודות בממוצע למשחק בליגה ו-6.8 נקודות בממוצע למשחק ביורוליג וזכה שוב באליפות ובגביע, אך קבוצתו הפסידה בחצי גמר היורוליג. בעונת 2002/2003 שיחק שארפ עם מכבי בליגה האדריאטית, וקבוצתו הגיעה עד לגמר המפעל כשהוא קולע 6.1 נקודות בממוצע למשחק. בנוסף על כך קלע 7 נקודות בממוצע למשחק ביתר המפעלים וסייע למכבי לזכות בדאבל (גביע ואליפות) שישי ברציפות, אך מכבי הודחה מהיורוליג כבר בשלב ה"טופ 16".
בעונת 2003/2004 הוביל שארפ, יחד עם שחקנים כגון אנתוני פארקר, שאראס ומייסאו באסטון, את מכבי לזכייה בטרבל פעם נוספת. אחת מנקודות השיא שלו בעונה זו ובקריירה כולה התרחשה במשחק נגד ז'לגיריס קובנה, שהאירועים שהתרחשו בסופו קיבלו את הכינוי "נס ז'לגיריס". במהלך האחרון של המשחק, כאשר נותרו 2.2 שניות לסיומו קלע שארפ שלשה ממסירה של גור שלף,[7] שהשוותה את תוצאת המשחק וכפתה הארכה בסיומה ניצחה מכבי ועלתה לפיינל פור. בחצי גמר הפיינל פור נגד צסק"א מוסקבה לא הרשים שארפ ביכולתו וסיים את המשחק עם נקודה אחת בלבד בכשש דקות משחק.[8] למרות זאת ניצחה מכבי ועלתה לגמר היורוליג. במשחק הגמר הביסה מכבי את סקיפר בולוניה וזכתה באליפות היורוליג, כאשר שארפ קולע 9 נקודות (כולן משלשות) ומוסר 3 אסיסטים.[9] בסך הכול קלע שארפ בעונה זו 7.3 נקודות בממוצע למשחק בליגת העל ו-5.8 נקודות בממוצע למשחק ביורוליג.[3]
בעונת 2004/2005, שוב זכתה מכבי בטרבל (אליפות, גביע והיורוליג), גם אז עם שארפ כאחד מהגורמים העיקרים בזכייתה ביורוליג. הוא הוביל את מכבי בחצי הגמר נגד פנאתינייקוס עם 20 נקודות ו-3 ריבאונדים[10] ועל אף שלא הרשים במשחק הגמר נגד טאו ויטוריה שבו ניצחה קבוצתו (0 נקודות, 2 איבודים וחטיפה בכ-22 דקות משחק[11]) תרם רבות להגעתה לגמר. בליגה העמיד ממוצעים של 10.5 נקודות, 2.6 ריבאונדים ו-2.2 אסיסטים למשחק ואילו בפלייאוף ירד ל-8.6 נקודות, 2 ריבאונדים ו-1.4 אסיסטים למשחק. משחק השיא שלו בעונה זו היה מול הפועל רמת השרון נגדה קלע 12 נקודות, הוריד 7 ריבאונדים ומסר 5 אסיסטים.[12]
לקראת עונת 2005/2006 קיבל שארפ את תפקיד הקפטן של מכבי תל אביב[13] במקומו של גור שלף שפרש ובכך הפך לשחקן הלא-יהודי הראשון שמקבל את תפקיד הקפטן. שארפ תיפקד כקפטן מכבי בהצלחה רבה והפך לאהוד הקהל ולאחד הסמלים הגדולים של מכבי בכל הזמנים. מבחינה מקצועית העמיד שארפ ממוצעים מרשימים לשחקן בגילו; 9.4 נקודות, 2 ריבאונדים ו-6.1 אסיסטים בכ-24.6 דקות בממוצע למשחק בכל המסגרות. בהובלתם של שארפ, אנתוני פארקר ושחקנים בכירים נוספים, זכתה מכבי שוב בדאבל הישראלי, אך הפסידה בגמר היורוליג לצסק"א מוסקבה.
בעונת 2006/2007 עברה מכבי שינוי משמעותי בסגל השחקנים ויכולתה הידרדרה עד כדי איבוד גביע המדינה להפועל ירושלים והדחה כבר בשלב ההצלבה (רבע הגמר) של היורוליג. עם זאת זכתה מכבי בפעם האחד-עשר ברציפות בתקופת שארפ באליפות הליגה, כשהוא קולע 8.8 נקודות בממוצע למשחק בכל המסגרות. בעונה שלאחר מכן הפך שארפ לשחקן ספסל במכבי וקיבל רק כ-14.3 דקות בממוצע למשחק, אך המשיך לשמור על ממוצעי קליעה סבירים של 6.1 נקודות למשחק כולל 96% (72 מ-75) מקו העונשין. עם זאת, מכבי, על אף שהגיעה למשחקי הגמר בכל המפעלים בהם השתתפה, הפסידה את כולם מלבד גביע ווינר.
בעונת 2008/2009 דקותיו של שארפ התמעטו עוד יותר וב-34 משחקים בהם שותף במהלך העונה שיחק רק 10.8 דקות בממוצע למשחק וקלע רק 3.1 נקודות למשחק. עם זאת, במשחק הגמר של הפיינל פור נגד מכבי חיפה, נכנס שארפ במצב של פיגור 13 והיה הגורם המרכזי בהחזרתה של מכבי ליתרון ולבסוף לניצחון ולזכייה באליפות מספר 12 בתקופתו במכבי.
את עונת 2009/2010 פתח שארפ בגיל 38 והפך לשחקן השני המבוגר ביותר ששיחק במכבי תל אביב אחרי דורון ג'מצ'י שפרש בגיל 39.[14] למרות גילו המתקדם, המשיך להציג יכולת קליעה יוצאת דופן ואף קלע 12 נקודות עם 4 זריקות מוצלחות מ-5 ניסיונות מטווח השלוש במשחק הליגה נגד עירוני נהריה.[15] הוא המשיך את יכולתו הטובה גם בגמר גביע המדינה נגד בני השרון, שם קלע 8 נקודות וזכה עם מכבי בגביע עשירי מאז הצטרף אליה וראשון מזה שלוש שנים.[16] גם בסדרת רבע גמר הפלייאוף היה גורם משמעותי במכבי וקלע שמונה נקודות, כולל שתי שלשות מכריעות במשחק החמישי והמכריע נגד בני השרון, בו ניצחה מכבי 69–71 ועלתה לפיינל פור.[17] את חצי הגמר נגד ברק נתניה מכבי ניצחה ביתר קלות 78–104 כאשר שארפ תורם שלוש נקודות ושלושה ריבאונדים, אך בגמר לא הצליחה להתמודד עם משחק השלשות המצוין של הפועל גלבוע גליל ואיבדה את האליפות בפעם השנייה בשלוש שנים.
ב-20 ביוני2010 חתם שארפ על חוזה לעונת 2010/2011 שהייתה העונה ה-15 שלו במכבי ובכך עבר את דורון ג'מצ'י והפך לשחקן המבוגר ביותר ששיחק במכבי תל אביב.[18] בעונה זו זכה שארפ באליפות ובגביע המדינה, והגיע לגמר היורוליג שם הפסידה מכבי לפנאתינייקוס 78-70. בתום עונה זו פרש שארפ ממשחק ומונה לעוזר מאמן שני בקבוצה. ב-2 באוגוסט 2013 פרש שארפ מתפקיד זה, ועזב את ישראל. כיום הוא עובד כמורה וכמאמן כדורסל בבית ספר תיכון בעיר טמפה שבפלורידה.
בנובמבר 2013 החל שארפ להשתתף בתוכנית הדוקו-ריאליטי "היחידה", המשודרת ב-HOT. בשנתו האחרונה בישראל היה שותף במסעדת "שיין אנד שארפ" ברחוב יגאל אלון בתל אביב. עם עזיבתו את ישראל, מכר שארפ את חלקו במסעדה, וכעבור שנתיים, היא נסגרה.
הוביל את ליגת העל באחוזים לשלוש נקודות: 2008 (53.1%)
הוביל את היורוליג באחוזים מקו העונשין: 2008 (100%)
ממוקם במקום ה-89 בדירוג קלעי ליגת העל בכל הזמנים עם 2,664 נקודות ב-15 עונות בליגה.[24]
פרסים
בטקס שנערך ב-28 בפברואר2008 לציון 50 שנה להיווסדות המפעלים האירופאים בכדורסל קיבל שארפ אות הוקרה מטעם היורוליג כאחד מ-13 הסמלים הגדולים של מכבי תל אביב בכל הזמנים.[25]
.JPG)
