ספרו הראשון, "צדוק בנפתולי התשוקה", יצא לאור בשנת 2002 בהוצאת בבל. לפי המבקרדן לחמן, הספר הוא: "כמעט ספר הגות פילוסופי אך עם זאת משעשע וידידותי למשתמש".[2]
בשנת 2004 החל לכתוב עבור עיתון "גלובס" טורים העוסקים בנושאים חברתיים ופוליטיים, אקטואליים ואישיים. עמדותיו הפוליטיות העיקריות על פי הטורים שכתב הן נגד הטייקונים והשיטה הכלכלית הקפיטליסטית, נגד גירוש עובדים זרים ומבקשי מקלט, בעד המחאה החברתית ונגד המתנחלים. הוא השתתף בהקמת ארגון העיתונאים בישראל ובסערה התקשורתית בנוגע להוספת מנחם בן כשדר נוסף לקרן נויבך בתוכנית הרדיו "סדר יום", היו שהעבירו ביקורת על העמדה שהציג בשם ארגון העיתונאים החדש, שאיננו רואה לנכון להתערב במהלך זה מכיוון שלדעתו מדובר בצעד ניהולי במהותו.
במרץ 2013 פרסם פויר טור דעה ב"גלובס" שעורר הדים רבים. בטור שכותרתו הייתה "שמאלנים נמאסתם",[3] תקף פויר את השמאל בישראל וכינה אותו "חבורה נרפית של רואי שחורות צקצקנים". באותו טור, ובטור תגובה שבא אחריו, הוא הודה לראשונה כי חש לעיתים הזדהות עם חלק מהמסרים של הימין הפוליטי בישראל. "בזמן האחרון אני בהחלט מזדהה יותר עם כמה מטענות הימין (בעיקר עם הנרטיב הבסיסי, אבל גם עם לא מעט מההחלטות ומהצעדים) מאשר הזדהיתי בעבר" כתב פויר.[4]
בפברואר 2015 פרסם פויר סטטוס ב"טוויטר" שבו טען כי במהלך כנס באוניברסיטת תל אביב, השר נפתלי בנט קרא לכל הערבים גנבי רכב. בעקבות כך הגיש בנט תביעת דיבה על סך מיליון שקלים נגד פויר מאחר שלטענתו מדובר בשקר.[5] התביעה הסתיימה כעבור כחצי שנה בהסכם גישור שפרטיו נותרו חסויים.[6]
בנוסף לעיסוקו בכתיבה, פויר שימש גם כסולן להקת הרוק "נאג' חמאדי", המורכבת מעיתונאים ואנשי תקשורת משני צדי המפה הפוליטית בישראל, ובהם אראל סג"ל, דרור גלוברמן, אור הלר וטל לזר. באוקטובר 2014 הוציאה הלהקה את הסינגל הראשון "אל תלכי לישון" מתוך אלבום בכורה, שיצא באוקטובר 2015 תחת השם "להיטי הזהב ששינו את העולם (חלק א')", הכולל 10 שירים בהקלטה אולפנית ושלושה נוספים שהוקלטו בהופעה חיה. ב-2023 עזב את הלהקה עקב חילוקי דעות עם סג"ל.
במאי 2017, הגיש את תוכנית הטלוויזיה "חמש מקורי" בערוץ כאן 11, לצדה של ענת קורול-גורדון.[7] ביוני 2021 עזב את "גלובס" לאחר 17 שנה.[8] בשנת 2022 החל לכתוב עבור עיתון ידיעות אחרונות בנושאי מדע, טכנולוגיה וחלל.
חיים אישיים
ב-27 ביולי 2019, האשימה העיתונאית הדר קנה מהעיתון TheMarker את פויר בהטרדה מינית ומעשה מגונה. בתגובה להאשמות אמר פויר כי הוא "נבוך ומבויש מההתנהגות שלי".[9][10]
פויר הוא אתאיסט.[11] ב-2014 עבר השתלת כליה שתרמה לו אמו ותיאר זאת בטורו כאחת החוויות החזקות והעמוקות שעבר בחייו.[12]
