דפוס רדלהיים היה אחד מבתי הדפוס היהודיים החשובים והמשפיעים באירופה במאות ה-18 וה-19. בית הדפוס נוסד ונוהל על ידי וולף היידנהיים (רוו"ה) עד לפטירתו.

בית הדפוס נוסד בשנת 1799 בעיירה רדלהיים, פרבר קטן של פרנקפורט על נהר המיין, גרמניה. הקמת בית הדפוס התאפשרה בסיועו של חוקר בשם 'בריידנבך' שהשיג מהרוזן של סולמס-רודלהיים, תנאים נוחים ורישיון להקים בית דפוס ברדלהיים. יחד הם פתחו את בית הדפוס בשותפות כשהם עוברים להתגורר ברדלהיים.

היידנהיים החל מיד להדפיס מהדורה של מחזור, מה שלימים נקרא 'מחזור רדלהיים', שכלל פירוש עברי שכתב בעצמו ותרגום גרמני שלו ושל בריידנבך (1800). לצורך ההדפסה, ועל מנת להגיה את המחזור מכל טעות, הם השיגו כתבי יד עתיקים, ביניהם אחד משנת 1258, וכן מהדורות איטלקיות וגרמניות קדומות.

בשנת-1806, לאחר שפרש בריידנבך מניהול בית הדפוס, נשאר היידנהיים לבעלים יחיד. כשהוא ממשיך להוציא לאור ספרים שונים על הדקדוק העברי, ועוד.

דפוס רדלהיים היה מפורסם בהוצאת ספרים באיכות גבוהה, בהם סידורי תפילה, חומשים, תלמודים, וכתבים תורניים נוספים. הספרים שהודפסו בבית הדפוס זכו להערכה רבה בשל הדיוק, האסתטיקה והבהירות שלהם. הספרים שהופקו ברדלהיים היו ידועים גם בשימוש בפונטים מיוחדים, שהפכו לסימן היכר של דפוס רדלהיים^[1].

כאמור, בית הדפוס רדלהיים נוהל מיום הקמתו על ידי וולף היידנהיים, ולאחר פטירתו נקנה על ידי "מ.(מנחם) לעהרבערגער". שבפועל מלאכת הדפוס המשיכה להתנהל תחת זליגמן בר, שהמשיך בעצמו לההדיר סידורים וספרים שונים. כן המשיך להוציא את הסידורים הישנים של רוו"ה, שהם בעיקר 'שפת אמת' ו'שפה ברורה' (שיצאו לאור פעם ראשונה בשנת תקס"ו), וכן את כל הספרים שבית הדפוס הוציא קודם זמנו של זליגמן בר. לאחר שמנחם נפטר בית הדפוס עבר לבעלות י. לעהרבערגער בנו.

בית הדפוס נהרס על ידי הנאצים במלחמת העולם השנייה^[2], אך עד היום ספרים וסידורים שונים שהודפסו בבית הדפוס, נחשבים לנדירים ויקרים^[3].

דפוס רדלהיים שימש מרכז להפצת ספרות יהודית בכל רחבי אירופה והיה אחד ממוקדי התרבות והלימוד היהודיים של התקופה. הספרים שהודפסו ברדלהיים הפכו לסטנדרט בקהילות יהודיות רבות והשפיעו רבות על תפיסת העולם הלימודית והתפילתית של יהודים באירופה.

אחד מהספרים הבולטים יותר שהודפוס בבית הדפוס, הוא סידור שערך היידנהיים עצמו, שנקרא בשם 'שפה ברורה', ונודע גם בשם 'סידור רדלהיים'. סידור זה היה אחד מהסידורים הראשונים שכללו נוסח מדויק, פירושים והערות שוליים שהפכו אותו לנגיש ומובן יותר למשתמשים. סידור זה הפך לפופולרי מאוד בקרב קהילות אשכנזיות רבות והשפיע רבות על תפילות ותכני הדת.

אמנם, על אף ההשפה והתפוצה הגדולה לסידורים ולמחזורים אלו, אך יהודי פרנקפורט שנודעו בשמרנותם גם בתחום המנהג ונוסח התפילה, והקפדה על נוסחי תפילה עתיקים, התנגדו ל'סידורי רדלהיים' בגלל השינויים שנערכו בהם^[4], לדוגמה הכנסת "בריך שמיה" לסדר התפילה.

כמו כן, יש שמתחו ביקורת על נוסח סידורו, הן משום ששינה מהנוסח המקובל בהסתמך על יצחק סטנוב, שנחשד כזייפן וכמשכיל, והן משום שעירב בין נוסח אשכנז המערבי לנוסח פולין^[5].

בבית הדפוס הודפסו במהלך השנים מאות ואלפי ספרים, בין היתר נודעו הספרים:

• חמשה חומשי תורה - עם ביאורו של הרב יקותיאל הכהן ("יהב"י הנקדן") יחד עם הוספות שלו; חומשים אלו היו נחשבים כמדויקים ביותר, ותנ"ך קורן הסתמך על נוסחו^[6].
• מחזור תפילה - נדפסו בתשעה כרכים וכללו ביאור של וולף היינדהיים על הפיוטים.