דניאלה נרדיני

דניאלה נרדיני
Daniela Nardini
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 26 באפריל 1968 (בת 56)
לארגס, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
  • הקונסרבטוריון המלכותי של סקוטלנד
  • Largs Academy עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דניאלה נרדיניאנגלית: Daniela Nardini; נולדה ב-26 באפריל 1968 בלארגס) היא שחקנית סקוטית זוכת פרס באפט"א.

ביוגרפיה

נרדיני גדלה בעיירה לארגס שבמערב סקוטלנד, בה ניהלו הוריה גלידרייה. היא למדה בבית הספר למשחק באדינבורו אך לא הצליחה להתקבל לאקדמיה הסקוטית למוזיקה ודרמה בגלאזגו. היא קיבלה מספר תפקידים קטנים, ובתקופות מסוימות הייתה מובטלת. בשלב מסוים שקלה לוותר על קריירת משחק ולהיות מורה, אך אז לוהקה לסדרת הדרמה של ה-BBC, "החיים האלה". בסדרה זו, ששודרה בשנים 1997-1996 גילמה את דמותה של אנה פורבס, עורכת דין שאפתנית, דעתנית וחדת לשון[1]. התפקיד הקנה לה את פרס באפט"א הסקוטי בקטגוריית השחקנית הטובה ביותר ב-1997, ובפרס באפט"א באותה קטגוריה ב-1998.

בעקבות הצלחתה בסדרה, לוהקה ב-1998 לתפקיד ראשי בסדרת הדרמה "Big Women", שעסקה בקבוצה פמיניסטית בשנות ה-70. בהמשך גילמה תפקידים רבים בטלוויזיה ובקולנוע .

ב-2001 השתתפה בסדרה של ה-BBC, "לשבור את הכלים", כחיילת, אחת משתי הנשים היחידות בפלוגה של גברים, בקורס שאוכלס מאז ומתמיד רק בגברים[2].

ב-2005 השתתפה בסרט הקולנוע "פסטיבל" שעסק בפסטיבל אדינבורו. הסרט לא זכה להצלחה רבה, אך הוא הקנה לה מועמדות נוספת לפרס באפט"א הסקוטי. כן השתתפה במחזות שונים שהוצגו בתיאטראות בלונדון ובגלאזגו.

לנרדיני גם ניסיון בימתי רב, כולל התפקיד הראשי בהפקתו של דייוויד מקוויקר את קמיל בליריקה, "המרסמית" בשנת 2003; "בנות מובילות" בתיאטרון הסיטיזנס, גלאזגו ב-2004, "קיו קטלני" בתיאטרון אולפני ריברסייד (2004). בשנת 2005 הופיע נרדיני בתפקיד הראשי באטה ג'נקס בתיאטרון פינבורו, לונדון. בין יולי לאוקטובר 2009 הופיעה "חשמלית ושמה תשוקה" בלונדון.

חיים אישיים

לנרדיני בן ובת, והיא חיה עם בן זוגה בגלאזגו.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דפנה לוי, בלי חוקים, באתר הארץ, 17 במאי 2001
  2. ^ רותה קופפר, לא נחמדה, באתר הארץ, 27 ביוני 2002
    גיורא יהלום, ‏גאווה ודעה קדומה, באתר גלובס, 11 במרץ 2002