PROFILPELAJAR.COM

דיולה לאנצי
Lánczy Gyula
לידה	17 בינואר 1850; פשט, ממלכת הונגריה
פטירה	17 בינואר 1911 (בגיל 61); בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית
שם לידה	Lazarsfeld Gyula
מדינה	הונגריה
מקום קבורה	בית הקברות קרפשי
תפקיד	חבר האסיפה הלאומית של הונגריה (26 בספטמבר 1881–19 במאי 1884)
מפלגה	Moderate Opposition

דיולה לאנצי (במקור לזרספל - Lazarsfeld, בהונגרית: Lánczy Gyula; פשט, 17 בינואר 1850^[1] – בודפשט, 17 בינואר 1911) היה דוקטור למשפטים יהודי-הונגרי, פרופסור מן המניין באוניברסיטה המלכותית בבודפשט, יועץ חצר המלכות בהונגריה, חבר האספה הלאומית של הונגריה. דיולה לאנצי הוא אחיו של לאו לאנצי, הדקאן לשעבר של הפקולטה למדעי הרוח של אוניברסיטת בודפשט (כיום שמה אוניברסיטת אטווש לוראנד).

קורות חיים

דיולה לאנצי נולד במשפחה יהודית כבנם של אדולף לזרספלד סוחר סליבוביץ, ששינה את שם משפחתו ללאנצי בשנת 1861.^[2] אמו היא קטלין פולק. במהלך לימודיו בבית הספר לאנצי הופיע ובלט בעיתונות היומית והתקופתית עם מחקרים נרחבים בספרות היסטורית, פוליטית וכללית, כמו גם במאמרי מערכת בעיתונים ובכתבות פורטפוליו. בשנת 1872 עבד בכספים ובמימון ומשנת 1874 במשרד הפנים כמנסח מסמכים עד שנת 1880. הוא נבחר לחבר פרלמנט בין השנים 1881-1884 והצטרף לאופוזיציה המתונה באותה תקופה, אך מאוחר יותר נסוג מקשריו אלה. באמצע שנות ה-80 של המאה ה-19 פרש מהחיים הפוליטיים ומהפעילות העיתונאית והקדיש את זמנו אך ורק למחקריו המדעיים והספרותיים. בשנת 1886 מונה לפרופסור להיסטוריה אוניברסלית באוניברסיטת קלוז'-נאפוקה ובשנת 1891 בבודפשט. בגיל 61 ובשנה ה-27 לנישואיו. הלווייתו התקיימה ב-19 בינואר 1911.

חייו הפרטיים

ב- 17 בדצמבר 1883, בנשאה לאישה את אנה אלאונורה אלה ויידה (1864–1926), בתם של שמו ויידה ושל שרולטה לוינסקי. ^[3]

מאמריו (מבחר)

בחוברות החינוך (1868. על אישטוואן סצ'ני)
ב"מאות" (על יחסי החוץ של פרנץ ראקוצי השני), 1895.
במאה שלנו (1869, מס '234-243). אמו של נירו, תמונה היסטורית)
ב"סקירת המשפט" (1870. השם מבחינת החוק)
ב"מצפה" (1871. במכתבים של סוויפט ופופ, ספר 1872)
ב"עולם בתמונות" (1871. על האמנויות היפות בווינה)
ב"אתנאום" (1873. מכתבים ישנים, לימוד היסטוריה ספרותית של פרנץ קזינצי ואיזידור גוזמיץ', 4 פרסומים וספרים, 1874.
ב"הונגריה" וב"עולם הגדול" (1875), פוליטיקאי הונגריה.
Literarische Berichte aus Ungarn (1877. Die Entwickelungsgeschichte der Reform-Ideen, מחקר רב היקף
ב"סקירה החודשית" (1878-1879. משבר המזרח והחוקתיות, דיון בכשירותו והשפעתו של הפרלמנט בענייני חוץ)
ה-Oesterreichische Zeitschrift f. Verwaltung (1880. Die Verwaltng Rechtsbarkeit כתב העת המשפטי הקרואטי זאגרב)
בכתב העת למשפטים (1882. התדיינות מנהלית)
האקטה. R. Universitatis in Budapestiensis (1893-94. I. דוח על פריסת פדובה)

עבודותיו (חלקי)

בשפת המקור:

A felső oktatás reformja és az új magyar közműveltség. Culturpolitikai eszmetöredékek. Bpest, 1879. (Ism. Budapesti Szemle).
Adalékok a magyar alkotmány reform-korszakához. U. ott, 1880. (Különnyomat a Budapesti Szemléből.)
A faluközösség eredete. (Ősi család és tulajdon.) Sociologiai és jogbölcseleti tanulmány. U. ott, 1881. (Előbb a M. Igazságügy 1880. évf. Ism. Nemzetgazdasági Szemle 1880. Századok 1881. Literarische Berichte aus Ungarn sat.)
Széchenyi Pál kalocsai érsek s a magyar nemzeti politika (1642-1610.). U. ott, 1882. (Magyar történelmi jellemrajzok. A m. tört. társulat által a Bay Ilona-féle pályadíjjal koszorúzott pályamunka.)
Eszmetöredékek a Rákóczi-féle felkelés történet-politikai jelentőségéről. Válasz Thaly Kálmánnak Széchenyi Pál s a magyar nemzeti politika cz. tanulmányt illető észrevételeire. Ugyanott, 1882. (Előbb a Századokban.)
A közigazgatási biráskodás szervezéséről Magyarországon. Közjogi tanulmány. Függelékül: A közigazgatási tiszviselők bűnvádi felelősségre vonásának jogáról és annak korlátozásáról. U. ott, 1883.
A történelmi módszerről. U. ott, 1885. (Különny. a Századokból.)
Történelmi kor- és jellemrajzok. U. ott, 1890. (Ism. Budapesti Szemle Pauler Gy., M. Salon XII. Sturm A., Századok, Ferenczy Z., Nemzet 1. sz. Darvai Mór, Ung. Revue, Erdélyi Múzeum-egylet kiadványai VII., Főv. Lapok 1889. 330. és 1890. 157. sz., a bécsi Fremdenblatt 1890., a florenczi Archivo Storico Italiano 1891.)
A közigazgatási biróság törvényjavaslatáról. Közjogi és jogtörténeti értekezés. U. ott, 1894. (M. Jogász-egyleti Értekezések X. 6., 8.)
Magyarság az Árpádok korában. U. ott, 1898. (Toldalékul: Történetirodalmi széljegyzetek a Silvesterbulla eredetének kérdéséhez. Olcsó-Könyvtár 1010-1020. Ugyanez előbb a Képes Irodalomtörténetben. Ism. Kath. Szemle, Irod. tört. Közlemének.).

בתרגום לעברית:

הרפורמה בהשכלה הגבוהה ובחינוך הציבורי ההונגרי החדש.^[4] שברי רעיונות למדיניות תרבות. 1879.
תוספות לעידן הרפורמה של החוקה ההונגרית. 1880.
מקור קהילת הכפר. (משפחות ורכוש עתיקים) מחקר סוציולוגי ומשפט. 1881. סקירה כלכלית לאומית 1880. מאות שנים 1881. Literarische Berichte aus Ungarn
הארכיבישוף פאל סצ'ני מקאלוצ'ה והמדיניות הלאומית ההונגרית (1642-1610). 1882.
שברי רעיונות על המשמעות ההיסטורית-פוליטית של מרד ראקוצי. תשובה לקלמן תאלי פאל סצ'יניי 1882.
על ארגון ההתדיינות המנהלית בהונגריה. לימודי משפט ציבורי. נספח: על הזכות להעמדה לדין פלילי של פקידי מנהלה והגבלתה. 1883.
על השיטה ההיסטורית. 1885
גיל היסטורי ותיאורי אופי. 1890.
על הצעת החוק של בית המשפט לעניינים מנהליים. עבודת משפט ציבורי והיסטוריה משפטית.1894.
ההונגריות בתקופת ארפד. 1898.