דיולה גל (במקור גולדשטיין,[1] בהונגרית: Gál Gyula; ארד, 5 בנובמבר 1865 – בודפשט, 26 בפברואר 1945)[2] [3] היה שחקן, מחזאי יהודי-הונגרי, זוכה בתואר "חבר לנצח של התיאטרון הלאומי של בודפשט".
קורות חיים
דיולה גולדשטיין נולד במשפחה יהודית, בנם של הסוחר ליפוט גל (גולדשטיין) ושל רוזה צוקרברג (1844–1908).[4] את לימודיו סיים בעיר הולדתו. בגיל ארבע עשרה ברח לעיר שיקלוש שבטרנסדנוביה כדי להיות שחקן, שם גילם לראשונה ספר במחזה העממי צעיף צבעוני (Baboskendő) של דיולה מולנאר. עם זאת, הוריו הביאו אותו הביתה כדי להמשיך את לימודיו בתיכון. אחרי החזרה, הוא ברח בכל זאת פעמיים נוספות. לאיוש דוצי לקח אותו כשחקן נודד. במרץ 1882 חתם חוזה עם מנהל התיאטרון גאבור יאקאבפי. דיולה ויזווארי גילה אותו בהופעה של אמנים חובבים במוהאץ' ויעץ לו להירשם לאקדמיה למשחק, דבר שהוא עשה ב-1884, (כיום שמה האוניברסיטה לאמנויות התיאטרון והקולנוע), אך לא סיים את לימודיו. ב-1887 שיחק בקושיצה, נאג'ווארד, במשך שבע שנים אצל מור דיטרואי בעיר קולוז'וואר, ולאחר מכן בארד במשך שנתיים. בהתחלה גילם כל מיני טיפוסים, אבל הוא הצטיין בגילום אנשים זקנים. ב-1 בספטמבר 1896, בבודפשט, הוא נשא את אלוש לייכנר, בתם של מוריץ לייכנר ושל נטי קוטנר.[5] בשנת 1896, חתם חוזה לפתיחה של תיאטרון הקומדיה של בודפשט, שבו היה חבר בולט עד דצמבר 1901. באותה תקופה היה גם מרצה בבית הספר למשחק של תיאטרון הקומידיה. לאחר מכן הוזמן לתיאטרון הלאומי וקיבל גם תפקיד הוראה באוניברסיטה לאמנויות התיאטרון והקולנוע. ב-30 ביוני 1916 חגג בארד את יום השנה ה-30 שלו כשחקן בתפקיד הראשי של המחזה "הקרדינל". ב-23 בספטמבר 1920 התפטר מתפקידו כמרצה באוניברסיטה. ב-27 באפריל 1929 מינה אותו שר התרבות לפרופסור מן המניין באוניברסיטה לדרמה. הוא לימד שם עד 1939. שרד את השואה, אך נפטר בבודפשט 13 יום בלבד לאחר שחרור העיר מהנאצים.
פרסים והוקרה
תפקידיו החשובים
- ג'ון פלסטף (שייקספיר) הנרי הרביעי
- ריצ'רד השלישי (שייקספיר)
- המלך ליר (שייקספיר, הופיע לראשונה ב-20 באפריל 1926)
- שיילוק (שייקספיר: הסוחר מוונציה)
- פולוניוס (שייקספיר: המלט)
- הלמר (איבסן: נורה)
- טרטופ (מולייר)
- באומרט (האופטמן: האורגים)
- קיסר (שאו: קיסר וקלאופטרה)
- הרוזן מקנט
- מנניוס
- אוקליו (פלאטוס: ספל)
- ברניק (עמודי התווך של החברה)
- הלם (נורה)
- טודורסקו (פעמונים אילמים)
- סרני (בריגדיר אוצ'קאי)
- פרופסור (תרנגול הזהב)
- לואי ה-11
- לצ'ט (עסקים זה עסקים)
- קרלו מורטי (לא ישר)
- פריול מוריס (סקנדל)
- קולונל (בית)
- נירו (עבדים)
- באומרט (אורגים)
- קרול (רוזמרסהולם)
- רופא (גנרל)
- יאנוש קרפטי (טייקון הונגרי)
- Bourganeuf (אחרי גירושין)
- Falstaff (Shakespeare: IV. Henrik)
- III. Richárd (Shakespeare)
- Lear király (Shakespeare, 1926. április 20-án játszotta először)
- Shylock (Shakespeare: A velencei kalmár)
- Polonius (Shakespeare: Hamlet)
- Helmer (Ibsen: Nóra)
- Tartuffe (Molière)
- Baumert (Hauptmann: A takácsok)
- Caesar (Shaw: Caesar és Cleopátra)
- Kent gróf
- Menenius
- Euclio (Plautus: Bögre)
- Bernick (Társadalom támaszai)
- Helm (Nóra)
- Todorescu (Elnémult harangok)
- Szörényi (Ocskay brigadéros)
- Professzor (Aranykakas)
- XI. Lajos
- Lechat (Az üzlet üzlet)
- Carlo Moretti (Becstelenek)
- Férioul Maurice (Botrány)
- Ezredes (Otthon)
- Néró (Rabszolgák)
- Baumert (Takácsok)
- Kroll (Rosmersholm)
- Orvos (Tábornok)
- Kárpáthy János (Egy magyar nábob)
- Bourganeuf (Válás után)
מחזותיו
- מסתגפים, מחזמר ב-3 מערכות. מחבר שותף יוז'ף דויד. המלחין אדן פרקש. 24 באפריל 1894 בית האופרה המלכותי ההונגרי
- מעיין הפיות, מחזה בשלוש מערכות.
- צחק, ליצן! דרמה במערכה אחת; נכתב על ידי ברנהרד. בכורה: 1 בינואר 1915, תיאטרון אורניה.
- האם שיחקתי טוב?, טרגיקומדיה במערכה אחת.
- גילוי הקלפים, דרמה במערכה אחת. 28 ביולי 1917 ארד.
לקריאה נוספת
- Magyar életrajzi lexikon I. (A–K). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1967. (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש)
- Magyar színházművészeti lexikon. Főszerk. Székely György. Budapest: Akadémiai. 1994. ISBN 963-05-6635-4 (לקסיקון התיאטרון ההונגרי)
- Magyar színművészeti lexikon: A magyar színjátszás és drámairodalom enciklopédiája. Szerk. Schöpflin Aladár. II. kötet (Favartné – Komjáti Ferenc). Budapest: Az Országos Színészegyesület és Nyugdíjintézete. [1929]. 91. o. (לקסיקון התיאטרון ההונגרי: האנציקלופדיה של התיאטרון והספרות הדרמטית ההונגרית. עורך אלדאר שפפלין. בודפשט: איגוד השחקנים הלאומי ומכון הפנסיה. [1929].
- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. גישה מקוונת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
