ערך זה עוסק בדמות אדם המוצבת בשדה כדי להבריח ציפורים. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו דחליל (פירושונים).
דחלילים בשדות אורז ביפןדחליל בגינת צמחיםציור של דחליל משנת 1893
דחליל הוא בובה שאמורה להבריח ציפורים ובעיקר עורבים משדות חקלאיים ומגינות, באמצעות מראה ו/או צליל שהיא מפיקה.
המילה גזורה מן הפועל הארמי דְּחֵל, שורש השם, ד-ח-ל, ומשמעותו: לפחד (בבא בתרא כז, ע"ב: תוספות "בדחלולי סגי").או בדחילו ורחימו (ביראה ואהבה).
סוגי דחלילים
דחליל בכפר קומרובץ, קרואטיה
בחקלאות נעשה לאורך ההיסטוריה שימושים רבים במכשירים עושי רעש שנועדו לנוע על ידי הרוח ולהבריח ציפורים.
מאחר שהציפורים נטו להתרגל לצלילים קבועים, נעשה שימוש באמצעים מגוונים יותר - החל מדמויות אדם שעושות רעש (הדחליל הקלאסי), וכלה בדמויות המחזיקות נפציאבק שרפה שהתפוצצו באופן אקראי.
שיטה נפוצה אחרת להברחת ציפורים היא תליית ציפורים מתות על עמודים.
בניגוד לדחלילים המסורתיים, דחלילים מודרניים אינם בצורת אדם. בקליפורניה נפוצים שימושים בסרטים מבריקים הנעים ברוח (סרטים העשויים מיילאר).
הדחליל בספרות
הדחליל הוא אחד הגיבורים הראשיים של הקוסם מארץ עוץ
הדחליל הוא דמות המופיעה רבות בספרות האנגלית במאה ה-19, כאשר הידוע באזכורים הוא דמות הדחליל בספרי ל. פרנק באום - "הקוסם מארץ עוץ" בהם משמש הדחליל אחד הגיבורים העיקריים.
