דורשי חמורות הוא מונח הלקוח מהתלמוד המתאר תנאים אשר היו בעלי דרשות מסוג מסוים. ישנם שפירשו שהם דרשו דברים סבוכים וסתומים הכתובים בתורה. אחרים הצביעו על כך שכל דרשותיהם מתייחסות למידה כנגד מידה.

רש"י כותב בברכות ש"דורשי חמורות" ו"דורשי רשומות" הם מושגים בעלי משמעות זהה^[1]. את חמורות הוא מפרש בחולין ובברכות כ"סתומות"^[2].

פירוש נוסף למונח זה מצינו בראשונים, שהוא מלשון חומר בארמית, שפירושו הוא "מעשה", כלומר כמין המעשה כך הגמול, כמו מדה כנגד מדה,^[3] כגון, "רבי יוחנן בן זכאי היה דורש את המקרא הזה כמין חומר מה נשתנה אוזן מכל איברים שבגוף, אמר הקב"ה אוזן ששמעה על הר סיני (ויקרא כה נה) כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים ולא עבדים לעבדים והלך זה וקנה אדון לעצמו ירצע בפניהם^[4] לדעה זו, המונח חומר אינו מתייחס לגוף הפסוק שממנו נלמדת הדרשה, אלא לגוף הדרשה עצמה.

אפשרות נוספת לביאור המילה "חומר": מלשון צרור מרגליות ובושם, דהיינו חריפות הדברים ואמיתותם - הם כבושם.^[5]

הרב יהודה לייב צירלסון הצביע על כך שכל הדרשות של דורשי חמורות הם דרשות בהם הגמול הניתן על פי הדרישה בוא באותו אופן או מידה של החטא הגורר את העונש, במידה כנגד מידה^[6]. דניאל בויארין מוסיף שהגבלה זאת למתודה מסוימת היא בניגוד לדרשות של דורשי רשומות הכוללות דרשות במגוון של מתודות שונות^[7].

המונח דורשי חמורות מופיע בתלמוד בבלי שלוש פעמים:

• ”דורשי חמורות אמרו: 'והיו חייך תלויים לך מנגד'.^[8] - זה התולה תפיליו” (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ד, עמוד א')
• ”דורשי חמורות היו אומרים: הזרוע כנגד היד וכן הוא אומר^[9] "וייקח רומח בידו"; ולחיים כנגד תפלה וכן הוא אומר (תהלים קו, ל) ויעמוד פנחס ויפלל; קבה כמשמעה וכן הוא אומר (במדבר כה, ח) ואת האשה אל קבתה” (תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף קל"ד, עמוד ב')
• ”דורשי חמורות היו אומרים ענה פסול היה לפיכך הביא פסול לעולם” (תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף נ"ד, עמוד א')

המונח מופיע גם במדרשים אחרים:

• "דורשי חמורות היו אומרים: ונתצתם את מזבחותם, מה חטאו עצים ואבנים? אלא לפי שבאה לאדם תקלה על ידיהם, אמר הכתוב ונתצתם את מזבחותם" - מסכת שמחות ח, הלכה טז

• דורשי רשומות

• אריה אולמן, 'דורשי רשומות', 'דורשי חמורות' ו'דורשי חלקות', המעין, תמוז תשע"ה, באתר מכון שלמה אומן.