דונלד דייוויד הופמן (באנגלית: Donald David Hoffman; נולד ב־29 בדצמבר 1955) הוא פסיכולוג קוגניטיבי, פרופסור במחלקה למדעים קוגניטיביים באוניברסיטת קליפורניה באירווין, וכן במחלקה לפילוסופיה, במחלקה ללוגיקה ופילוסופיה של המדע ובבית הספר למדעי המחשב.
ביוגרפיה
הופמן, יליד סן אנטוניו, טקסס, סיים את לימודי התואר הראשון באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, 1978, בפסיכולוגיה כמותית, ואת הדוקטורט במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) בשנת 1983, בפסיכולוגיה חישובית.[1]
תקופה קצרה הוא היה מדען מחקר במעבדת הבינה המלאכותית של MIT, ואז היה לפרופסור באוניברסיטת קליפורניה באירווין (UCI) בשנת 1983, בה הוא עובד עד היום. בשנת הלימודים 1995–1996 היה בשנת שבתון במרכז למחקר בינתחומי (Zentrum für Interdisziplinäre Forschung) באוניברסיטת בילפלד בגרמניה.[1]
תחומי המחקר שלו הם בתחום התפיסה החזותית, מדעים קוגניטיביים, תודעה, התפתחות התפיסה.[1]
נושאי המחקר שלו כוללים אטרקטיביות של פנים, הכרת הצורה, תפיסת התנועה והצבע, התפתחות התפיסה ובעיית גוף-נפש. במחקריו, הופמן, עוסק גם בשאלות מתחום הפסיכולוגיה האבולוציונית באמצעות מודלים מתמטיים וניסויים פסיכו-פיזיים.
תורתו
הופמן סבור, כי הדעה הרווחת, על פיה, פעילות מוחית גורמת לחוויה מודעת, אינה סבירה מבחינת ההסבר המדעי. הופמן מציע פתרון ל"בעיה הקשה של התודעה" (כפי שהוצגה על ידי דייוויד צ'אלמרס) על ידי אימוץ התפיסה המנוגדת, לפיה, התודעה היא זו שגורמת לפעילות מוחית, ופעילות זו היא שיוצרת את כל האובייקטים והתכונות של העולם הפיזי. כדי להבין זאת, הופמן פיתח תאוריה אותה כינה: "תאוריית הממשק של התפיסה".
תאוריית הממשק של התפיסה
במאמרו מ-2018, "The Interface Theory of Perception", ישנו פרק בו הוא מסביר את התאוריה שלו בפשטות על מנת להקל על הבנת הקורא הלא מקצועי, ולהלן ההסבר:
לפי התיאוריה, התפיסות שלנו אינן חלון למציאות האובייקטיבית, אלא הן דומות יותר לממשק החלונות של מחשב. נניח שאתה עורך קובץ טקסט, והסמל לקובץ זה הוא מלבן ירוק במרכז שולחן העבודה. האם המשמעות היא שקובץ הטקסט עצמו הוא מלבן ירוק במרכז שולחן העבודה? ברור שלא. כל מי שחושב כך לגמרי לא מבין את מטרת הממשק. הצורות, הצבעים והמיקומים של הסמלים של הקבצים לא נועדו לתאר את הצורות, הצבעים והמיקומים האמתיים של קבצים במחשב. שכן, אלה אינם המאפיינים הנכונים; לקבצים אין צבעים או צורות מוגדרות כאלה.
במקום זאת מטרת הממשק והסמלים שלו היא להסתיר את האופי והמורכבות האמתיים של המחשב, ולספק כלים פשוטים, המאפשרים למשתמש לערוך קבצים ותמונות ללא הנטל להתמודד ישירות עם טרנזיסטורים, מתחים, שדות מגנטיים ומגה-בייט של תוכנה. כך למשל, מי שמנסה ליצור דוא"ל על ידי מניפולציה ישירה של מתחים במחשב, סביר כי יתייאש בטרם יסיים. לנוחיותנו, הממשק מאפשר לנו לכתוב ולשלוח דוא"ל בקלות, מבלי שנדע דבר על התפקוד של המחשב.
לפי תאוריית ITP, המרחב-זמן, כפי שאנו תופסים אותו, הוא שולחן העבודה הספציפי שלנו, והאובייקטים הפיזיים, כפי שאנו תופסים אותם, הם סמלים ספציפיים של האובייקטים בשולחן העבודה של חיינו. התפיסה שלנו לגבי אובייקטים במרחב-זמן וגופים פיזיים איננה תפיסה של המציאות האובייקטיבית. אלא, הם ממשק ספציפי שמסתיר את המציאות האובייקטיבית ומנחה אותנו להתנהגויות הסתגלותיות. התפיסה שלנו לא צריכה לראות את האמת, אלא לשרת אותנו לצורך העמדת צאצאים.
מסקנתו של הופמן היא, אם התיאוריה נכונה, אזי מושג המרחב-זמן נידון לכליה. לא רק שהתפיסות שלנו מבחינת המרחב והזמן אינן תפיסות של המציאות האובייקטיבית, אלא שחשוב מכך, עצם הממדים של המרחב והזמן הם כמעט ללא ספק הממדים הלא נכונים לתיאורה של המציאות האובייקטיבית. על כן, לתאוריה זו יש השלכות מרחיקות לכת לא רק על תיאוריות התפיסה, אלא גם לליבה של הפיזיקה התאורטית. תאוריית ה-ITP צופה כי פיזיקאים יגלו שהמושג של ממד המרחב-זמן עבר זמנו, וכי שפת מרחב-זמן היא השפה הלא נכונה, וכך לא ניתן לנסח את התיאוריות העמוקות ביותר של הפיזיקה. ואכן, יש כבר פיזיקאים שטוענים, כי המושג של מרחב-זמן עבר זמנו ויש להחליפו, אם כי הם עדיין לא יודעים מה צריך להחליף אותו.[2][3] על בסיס עמדה זו, דונלד הופמן טוען שאמנם עלינו לקחת את התפיסות שלנו ברצינות, אך אל לנו לקחת אותן מילולית, ולהעז להטיל ספק בכל מה שחשבנו שאנחנו יודעים על העולם שאנו רואים.
פרסומים
ספרים שכתב
- The Case Against Reality: Why Evolution Hid the Truth from our Eyes (2019)
- Visual Intelligence: How We Create What We See (1998)
שותף לכתיבה
- Observer Mechanics: A Formal Theory of Perception (2014)
- Automotive Lighting and Human Vision (2005)
- Observer Mechanics: A Formal Theory of Perception (1989)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1 2 3 Donald D. Hoffman, VITA
- ^ D. Hoffman, "The interface theory of perception", In Stevens’ Handbook of Experimental Psychology and Cognitive Neuroscience, Fourth Edition, Volume 2: Sensation, Perception, & Attention. Chapter 16. Wiley Press
- ^ Nima Arkani-Hamed, "The Doom of Space Time (Dinner at the University of Oxford)"
