דוד מנובהרדוק

רבי דוד מנובהרדוק (ה'תקכ"ט, 1769 בערך[1] - כ"ג בכסלו ה'תקצ"ז, 2 בדצמבר 1836) היה רב ליטאי מבחירי תלמידיו של רבי חיים מוולוז'ין, ורבה של נובהרדוק. נודע על שם ספרו "גליא מסכת".

ביוגרפיה

נולד ללאה ולרב משה מקלצק, למד אצל אביו, אצל רבי יום טוב ליפמן הלפרין ואצל רבי חיים מוולוז'ין. בגיל 14 נישא לבתו של הרב אלעזר, רבה של העיירה ברסטוויץ. לאחר נישואיו גר בבית סמוך לאביו בקלצק, ולמד תחת הדרכתו 11 שנים.

בהיותו בגיל 25 (ה'תקנ"ד, 1794) התקבל כרבה של נובהרדוק לאחר השתדלות אביו, והחזיק בכהונתו זו במשך 43 שנים עד פטירתו. היה אחד הבוררים בזבל"א בסכסוך שהתגלע בין האחים שפירא בעלי דפוס סלאוויטא ואנשי דפוס ראם על הדפסת ש"ס סלאוויטא.

סביב דמותו נקשרו סיפורים עממיים[2].

רבי דוד נפטר בנובהרדוק בכ"ג בכסלו ה'תקצ"ז, 2 בדצמבר 1836, ונקבר בה.[3] בנו, הרב משה, היה רבה של קרליץ ונפטר בשנת 1845 בהיותו בן שלושים שנה.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ספרו

הערות שוליים

  1. ^ התאריך משוער לפי דברי נשוא הערך בהקדמת חלקו הראשון של ספרו. במקורות אחרים הקדימו את תאריך הלידה לשנת 1765.
  2. ^ ראו אצל פישמן, להלן בפרק "לקריאה נוספת", הסבר חריף שאמר בגיל תשע על האמור בהגדה של פסח שלבן הארמי "ביקש לעקור את הכל" וכן אצל: מרדכי ליפסון, מדֹר דֹר, ח"א, תל אביב תרפ"ט, פריטים: 277, 490-491; ואצל: ב. יאושזון, מאוצרנו הישן - חגים ומועדים, תרגם: שמשון מלצר, תל אביב: מודיעין, תשל"ו. עמ' 202.
  3. ^ על מצבתו נכתב באקרוסטיכון של שמו ושם אביו:

    דלפה עינינו מתוגה
    וי זעקנו ונשאגה
    דוה לבנו ונתמוגגה
    באנו בשפל המדרגה
    הדרתנו אבדנו בשגגה
    רוממותנו אחור נסוגה
    בושנו בעצבון ודאגה
    מתקי חידושיו בהדרגה
    שמענו בנפש ערגה
    הלכה בשושנים סוגה
    הלא הוא אדוננו מורנו ורבנו הרב הגאון המפורסם בכל קצוי ארץ, סיני ועוקר הרים, פאר הדור, מורנו דוד בה"ר משה, שפט את ישראל מ"ג שנה ונפטר יום ו', ערב שבת קודש, כ"ג כסלו תקצ"ז